צביה פלץ-פורר (1949)
<בהכנה>
Zvia
Pelz- Fuh rer
ספריה:
ימים דקים (תל-אביב : עקד, תשנ"א 1990) <שירים>
אסור להתל באבן (תל אביב : גוונים, תשס"ו 2005) <נובלה ושישה סיפורים קצרים>
לפעמים אני עוברת : שירים (תל אביב : ספרי עתון 77, תשע"ג 2013)
על המחברת ויצירתה:
מארק-רייך, יורם. ידיעות חיפה , ל' בסיון תשס"ו, 28 באפריל 2006. <ראיון עם המחברת>
על "ימים דקים"
עם צביה פלץ-פורר לרגל הופעת ספרה "ימים דקים". פסיפס , גל' 11 (1991), עמ' 23.
קליין, אדלינה. פסיפס , גל' 16 (1992), עמ' 25.קליין, אדלינה. גלים : כתב עת לספרות, תרבות וחברה, גל' 6 (1994), עמ' 74.
על "אסור להתל באבן"
הרסט, זאב. החיים והמתים. מקור ראשון , ז'
בניסן תשס"ו, 5 באפריל 2006.ליפשיץ, אסתר. עולם שלם נסתר מהעין. עתון 77 , גל' 307 (טבת-שבט תשס"ו, ינואר-פברואר 2006), עמ' 8־9.קורצ'י, שרה דיצה. תובנות באבן. מהות : כתב-עת ליצירה יהודית, קובץ 30 (2005), עמ' 134־139.קורצ'י, שרה דיצה. תובנות באבן. ירושלים : מאסף לדברי ספרות, כרך 23־24 (2007), עמ' 360־365.
קישורים:
לראש
הדף
צביה, בת לודוויג אליעזר פלץ וזהבה
אוגוסטה לבית רייכמן, ילידת סוצ'בה, בוקובינה, רומניה. עלתה ארצה עם הוריה,
ניצולי טרנסניסטריה, ב-1958. בוגרת אוניברסיטת חיפה בספרות ולשון עברית,
וכן בהיסטוריה של עם ישראל ובחינוך. עובדת כיועצת חינוכית ומורה בכפר נוער
דתי. ספרה "ימים דקים" זיכה אותה בפרס הקרן ע"ש רון אדלר. נשואה ואם לבן ובת.