מנחם ריבולוב.
    ספר המסות / מאת מנחם ריבולוב. – ניו יורק : הוצאת עֹגן על יד ההסתדרות העברית באמריקה, תרפ"ח 1928. 
    רמ' עמודים.

בספר זה כנסתי חלק ממאמרי על עניני ספרות וסופרים שכתבתי במשך עשר שנים (תרע"ח-תרפ"ח) והדפסתים בעתונים ומאספים שונים: "השלוח" – אודיסה; "העם" – מוסקבה; "הצפירה", "התקופה" – ווארשה; "הדואר" – ניו-יורק; ואחרים.
מאמרים בודדים הם, שנכתבו בהזדמנויות שונות ובאופנים שונים, וודאי ימצא איזה חלל בין מאמר אחד למשנהו; ופה ושם תבקש העין חוליות חסרות בשלשלת, אבל בדברי ספרות – והבקורת היא אחת מבנותיה הנאמנות – לא האחדות החיצונית ולא ההמשכיות הכרונולוגית הן עיקר. יש אחדות אחרת, פנימית ומהותית, ויש המשכיות אחרת – בחוש ובהערכה – ואלה שוכנות במסתרים. מתוך קפולי הדברים הבודדים עולה הניגון האחד, ניגון-הנפש. ומבחינה זו אין הבדל על איזה סופרים המבקר כותב, כמו שאין הבדל איזה גבורים הסופר מתאר ומה ועל מה המשורר שר. סופרים מבוקרים, גבורים מתוארים ודמויות שיריות חזויות – כולם ממקור אחד; וכולם חיים בזכות אחת – זכות האמת שביופי והיופי שבאמת.
ולי החוש והאמונה, כי דברי אלה בכנוסם לא יעמדו בודדים וזרים, ועם כל המרחק שיש לפעמים בין אחד  לחברו, יקרבו וידבקו אחד בשני ויהיו יצירה אחת.
ועתה לדברים עצמם:
לא הכנסתי לספר את מאמרי על מאפו, פרישמאן, ברנר, ברדיטשבסקי ושניאור, וכן המאמרים הראשונים על טשרניחובסקי והמאירי-פייארשטיין (פה באו על שנים אלה רק המאמרים השניים) – משום שכל אלה המאמרים נראו לי בלתי-שלמים או בלתי-ראויים לבוא בספר בצורתם הראשונה.
אמרתי: מוטב שיחסר כל המאמר על הסופר או המשורר, ולוא גם הם ראשונים ובונים, ולא יחסר בו, במאמר, היסוד הבריא והוודאי, העושה אותו כדאי לספר וראוי לשמו. כמו כן לא נתתי בקובץ זה את מאמרי על סופרים לועזיים ודברי-הבקורת שפרסמתי בזמנם על ספרים ומאספים שונים.
בכמה מן המאמרים שבאו הכנסתי איזה תיקונים ושנויים קלים, כי עשר השנים שעברו עלי הראוני לדעת, כי בדברי הראשונים היה יותר נסיון ממסה; אבל מכיון שקשה לו לאדם, ואף לסופר, לחיות "גזלן" לעצמו, הכנסתי מעט, רק מעט, מן הדברים הראשונים, ובהם – השנויים הקלים. כי חסתי על תום-העלומים ועל זכרון ימי-האביב, אלה שלא ישובו עוד.
עתה יש לי הרגש, כי שחררתי את עצמי מעול אשר הכביד עלי. ובשלהי דברי אלה, מכונסים יחד, על פני העולם, נדמה לי, כאילו גמרתי קציר ראשון. ומרחוק – אור חדש עולה ועבודה חדשה, יותר בשלה ויותר שלמה, קוראת ומושכת.

תוכן העניינים: