בארי
צימרמן נולד בכ"ד בכסלו תשי"ב, 23 בדצמבר 1951 במושבה נחלת יהודה שליד ראשון לציון. כבן שנתיים עבר עם אביו, דוד צימרמן,
מורה ופרשן של מקורות ישראל, לקיבוץ משמר השרון, שם למד והתחנך עד 1969. יצא לשנת שירות
בקריית שמונה (1970) והיה ממקימי גרעין "עודד". לאחר תום שירותו הצבאי שב למשמר השרון
ויצא ללמוד ב"סמינר אורנים" בחוגים למחשבת ישראל ולספרות. שיריו הראשונים פורסמו ב-1968
בכתב העת שדמות ובמשא, המוסף הספרותי של העיתון דבר. ב-1978 התמנה
לעורך הרבעון שדמות, כתב העת של צעירי התנועה הקיבוצית, וכיהן בתפקיד זה עד
1981. באותה שנה יצא לאור ספר שיריו הראשון דיבור המתחיל. הנושאים של
שיריו הראשונים מלווים את כתיבתו בהמשך חייו: התמודדות עם העבר היהודי וגיבורי הספרות
היהודית, ובמקביל התמודדות עם השירה המודרנית ועם חיי הפרט בקיבוץ. צימרמן גם עסק בפירוש
המקרא ועסק רבות בפרשות השבוע. פרשנותו התאפיינה בבקיאות מעמיקה במקרא ובפרשניו מצד
אחד, וביכולות לשונית וספרותית מרשימות מצד אחר. ב-1982 עבר צימרמן עם משפחתו לקיבוץ
גבעת חיים איחוד ולימד היסטוריה, מקרא וספרות בחטיבה העליונה של בית הספר התיכון האזורי
"חוף הכרמל" במעגן מיכאל (1982־1993). ב-1993 יצא עם משפחתו לשליחות של שלוש שנים בצפון-אמריקה.
עם שובו שב להוראה ולימד בבית הספר התיכון האזורי "מעיין" בקיבוץ עין החורש, עד 2005.
במקביל הצטרף לצוות המורים של מכללת "עלמא". כמן כן הרצה ולימד במסגרות שונות של לימודי
מבוגרים. היה פעיל שנים אחדות במכון "שיטים", מכון החגים שבבית השיטה. התגורר במושב
מאור. בארי צימרמן נפטר בכ"ז בתמוז תשע"ו, 2 באוגוסט 2016.
עודכן לאחרונה: 20 במאי 2020 |