יצחק כהן־אור, משפטן ומשורר, נולד בטבריה בה׳ בתשרי תשי״ג, 24 בספטמבר 1952. למד בבית הספר התיכון ״הגליל״ בטבריה. בשנים 1970–1974 שירת בצה״ל ובמלחמת יום הכיפורים נפצע ב״חווה הסינית״. ב־1977 סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים וב־1979 הוסמך כעורך־דין ומאז 1990 שימש כשופט בבתי משפט בערכאות שונות בצפון הארץ. שימש גם כאב בית דין בשירות מילואים בדרגת רב־סרן. יצחק כהן־אור הוא צלם חובב וטייל. חבר אגודת הסופרים העברים. יצירותיו פורסמו בכתבי־עת ספרותיים. נשוי ואב לארבעה ומתגורר בפוריה עילית.

יצחק כהן־אור בספריה הלאומית

מקורות: גרנות
[צילום: הדר כהן]

ספריו:

• לשמוע את השקט (תל-אביב : גוונים, תשל״ט 1979) <שירים>
• שמחת המים (תל אביב : עקד, תשמ״ח 1988) <שירים>
• טביעות אצבעות של ציפורים (תל אביב : עקד, תשנ״ד 1993) <לקט שירים>
• מות הסנונית : שירים (תל-אביב : עקד, תשס״א 2001)
• סימני אש ודבש : שירים (תל-אביב : עקד, תשס״ה 2005)
• צמא וגעגוע : שירי אהבה ורומנסות (בצרוף מבחר משירים קודמים) (תל אביב : עקד, תשע״ג 2013)
• מלאכים מעל ביתי

על המחבר ויצירתו: