אריה ויינמן, רב, חוקר ספרות עברית, סופר ומחנך יהודי־אמריקאי, נולד בטולידו, אוהיו, בכ״א באייר תרצ״ב, 27 במאי 1932. את השכלתו האקדמית המוקדמת רכש באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס. בשנת 1959 הוסמך כרב קונסרבטיבי בבית המדרש לרבנים באמריקה (JTS) בניו יורק. בין השנים 1962–1973 חי ופעל בישראל. בתקופה זו שימש כרב וכחבר צוות בכפר הנוער ניצנים, שם עבד עם נוער עולה ממדינות שונות (בהן מרוקו, רומניה, איראן וטורקיה). חוויה זו עיצבה את תפיסתו החינוכית ואת מחויבותו לדיאלוג רב־תרבותי. עם שובו לארצות הברית, השלים תואר דוקטור בספרות עברית באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) בשנת 1976, וכן למד בתוכנית לתארים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים. פועלו התמקד בחקר הקבלה, החסידות והקשר בין ספרות ואמנות לבין המחשבה היהודית.
    ויינמן כיהן כרב בקהילות שונות, ביניהן קהילת ״קול שופר״ בסן רפאל, קליפורניה. כהונתו המרכזית והארוכה ביותר הייתה בקהילת ״בית אל״ בטרוי (Troy), ניו יורק, שם הנהיג את הקהילה בין השנים 1985–2008. בתפקידו זה שילב בין מנהיגות רוחנית להוראה אקדמית, והנחה קבוצות לימוד מעמיקות בתלמוד, קבלה ומחשבת החסידות. בנוסף, שימש כיועץ לארגון ״הלל״ במכון הפוליטכני רנסלר (RPI). הוא היה חבר ב״כנסת הרבנים״ (Rabbinical Assembly), באיגוד למדעי היהדות (AJS) ובאיגוד הלאומי של פרופסורים לעברית (NAPH).
    ויינמן פרסם ספרים ומאמרים רבים שהנגישו את עולם המיסטיקה היהודית והחסידות לקורא המודרני, תוך ניתוח ספרותי של הטקסטים. ספרו העברי ״אגדה ואמנות : עיונים ביצירת עגנון״ יצא לאור בתשמ״ב 1982 בהוצאת ראובן מס.
    בשנת 1977 נישא לדורותי קולודנר (נפטרה ב־2005), ולזוג נולדו שלושה ילדים: עמנואל, תמימה ואיילה. לאחר פרישתו עבר להתגורר בנורת׳המפטון, מסצ׳וסטס, שם המשיך בכתיבתו המחקרית עד פטירתו בכ״ח בתמוז תשפ״ה, 24 ביולי 2025 בגיל 93.

אריה ויינמן בספריה הלאומית