אליעזר כגן נולד בסוויסלוץ, בלארוס בז' בניסן תרע"ד, 3 באפריל 1914. ב-1925 עברה משפחתו לבריסק דליטא ובה סיים לימודיו בגימנסיה העברית. לאחר שירותו בצבא הפולני עלה ארצה בשלהי 1935. עבד בבניין בירושלים וכן שירת במשטרה המנדטורית (1939־1943). למד ספרות עברית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית. בשנים תש"ג-תשי"ד היה מורה ומנהל בית ספר המחוזי כפר-ילדים בגבעת המורה ליד עפולה. פעל להנהיג לימודי יידיש בבתי ספר תיכוניים . מ-1954 היה מנהל בית ספר תיכון בקרית חיים. ב-1960 הוסמך כדוקטור (כתב על מראות שתייה בשירת ביאליק) והתחיל ללמד ספרות עברית בבית הספר הגבוה למדעי היהדות והחברה בחיפה, ועם ייסוד האוניברסיטה עבד שם במשרה חלקית בחוג לספרות עברית. כגן היה פעיל במוסדות אגודת הסופרים המרכזית.  פרסם שירים, חקרי שירה ובעיקר חקרי משקל וחרוז ומאמרים בעניני חינוך. ערך את צפון, שנתון לספרות ולאמנות. אליעזר כגן היה נשוי לחוקרת הספרות צפורה כגן.
[מקורות: קרסל, גרנות, לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, ויקיפדיה]

ספריו: