שמעון שפירא, משורר יליד ליטא.
נולד ב־1914. קיבל חינוך מסורתי ב״חדר״, וכן למד בגימנסיה העברית ״אור״ בעיר וילקומיר. ב־1929
הצטרף לתנועת בית״ר, ובמשך שלוש שנים היה מפקד פלוגות הכשרה של בית״ר בליטא. שירת בצבא ליטא. בשנים 1937–1940 עבד כמורה בבית הספר העברי ״תרבות״ בעיירה פזלבה.
ב־1941 נאסר על ידי השלטונות על פעילותו הציונית והוגלה לצפון סיביר, לעבודות פרך בכריתת עצים ביערות בחורף, ובבניית רפסודות בקיץ. 16 שנים עבד במחנות שונים של מערכת הגולאג. ב־1957 שוחרר ועזב את סיביר. מאז הגיש לשלטונות בקשה לעלות לישראל, אולם,
סורב. רק ב־1966 קיבל היתר יציאה מברית המועצות ויחד עם אשתו ושלושת ילדיו עלה ארצה. ב־3 באפריל 1966 אושר כאסיר ציון על ידי הוועדה לאסירי ציון, שעל יד הסוכנות היהודית, ונרשם כחבר בארגון אסירי ציון מברית המועצות.
בארץ עבד כפקיד בבנק ישראלי לתעשייה ובבנק הבינלאומי הראשון.
שיריו פורסמו בבימות שונות, כולל כתב־העת העברי ברקאי
שיצא לאור בדרום־אפריקה ובקבצים שונים. שמעון שפירא נפטר בתל־אביב
בל׳ בניסן תשס״ח, 5 במאי 2008.
שמעון שפירא, משורר יליד ליטא.
נולד ב־1914. קיבל חינוך מסורתי ב״חדר״, וכן למד בגימנסיה העברית ״אור״ בעיר וילקומיר. ב־1929
הצטרף לתנועת בית״ר, ובמשך שלוש שנים היה מפקד פלוגות הכשרה של בית״ר בליטא. שירת בצבא ליטא. בשנים 1937–1940 עבד כמורה בבית הספר העברי ״תרבות״ בעיירה פזלבה.
ב־1941 נאסר על ידי השלטונות על פעילותו הציונית והוגלה לצפון סיביר, לעבודות פרך בכריתת עצים ביערות בחורף, ובבניית רפסודות בקיץ. 16 שנים עבד במחנות שונים של מערכת הגולאג. ב־1957 שוחרר ועזב את סיביר. מאז הגיש לשלטונות בקשה לעלות לישראל, אולם,
סורב. רק ב־1966 קיבל היתר יציאה מברית המועצות ויחד עם אשתו ושלושת ילדיו עלה ארצה. ב־3 באפריל 1966 אושר כאסיר ציון על ידי הוועדה לאסירי ציון, שעל יד הסוכנות היהודית, ונרשם כחבר בארגון אסירי ציון מברית המועצות.
בארץ עבד כפקיד בבנק ישראלי לתעשייה ובבנק הבינלאומי הראשון.