בנימין המאירי (מאירוביץ), בן יוסף ומלכה. נולד ביום כ"ד בכסלו תרצ"ו,
20 בדצמבר 1935 בירושלים, בה בשנה שהוריו עלו לארץ מצ'כיה. אחרי סיימו את לימודיו בבית-הספר היסודי "תחכמוני" בירושלים עבר לבית-הספר התיכון בבית-הכרם ואף כאן למד בהצטיינות עד סיומו. מילדותו היה חניך "התנועה המאוחדת" ולאחר שנים הפך בה למדריך - תפקיד אשר בו מצא סיפוק רב. עם סיום לימודיו בבית-הספר התיכון גויס לצה"ל (יולי 1953), בו שירת כסייר ביחידה קרבית. מתוך הכרתו שחיי-הצבא הם הכרחיים התמסר לתפקידו במלוא הלהט שבלבו. בעודנו במדים התחיל מתכונן לבחינות-פרס באוניברסיטה העברית ולאחר שעמד בהן בהצלחה מרובה הוענקה לו סטיפנדיה ואז נתקבל לאוניברסיטה. שנה אחת בלבד הספיק לעשות בלימודיו האוניברסיטאיים במקצועות סוציולוגיה והיסטוריה כללית. בד בבד עם לימודיו עסק בעבודות שונות לצורך קיומו; בין השאר התמסר להכנת המשק הנטוש נוה-אילן כסניף של הכפר הירוק. עיקר עיסוקו היה בכתיבת מאמרים על שאלות העולם, העם והארץ; נטיה לכתיבה גילה בעודנו בגיל צעיר ובעזבונו נמצאו שירים, סיפורים ומאמרים. הכל חיבבוהו והוקירוהו על יושר-לבו, טוהר-מידותיו ונועם-הליכותיו. בתכניתו היה לשאת לאשה את בחירת-לבו כתום שירות-המילואים, אולם ביום ה' בתשרי תשי"ז,
10 בספטמבר 1956 נפל בקרב על-יד דווימה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. קוים לדמותו וחלק מעזבונו בשירה מובאים בחוברת שהוצאה לזכרם של הנופלים בקרב דווימה על-ידי חבריהם-לאימונים. ההורים הוציאו ספר לזכרו בשם "גיבורים ללא תואר", המכיל את עזבונו.
[מקור:
נזכור את כולם, אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל]
לזכרם של הנופלים בקרב דווימה : גבריאל <גבי> בקשט, אילן <איבון> דרושקובסקי, בנימין המאירי, שמואל זקס, משה לרמן, יעקב <יענקל'ה> פרידלנדר, יהושע צרויה הי"ד (תל אביב : דפוס ישראל, תשי"ז)
על "גבורים ללא תואר"
שובל, דב. גיבור ללא-תואר. על המשמר, כ' בניסן תשכ"ז, 30 באפריל 1967, עמ' 9.
בנימין המאירי (מאירוביץ), בן יוסף ומלכה. נולד ביום כ"ד בכסלו תרצ"ו,
20 בדצמבר 1935 בירושלים, בה בשנה שהוריו עלו לארץ מצ'כיה. אחרי סיימו את לימודיו בבית-הספר היסודי "תחכמוני" בירושלים עבר לבית-הספר התיכון בבית-הכרם ואף כאן למד בהצטיינות עד סיומו. מילדותו היה חניך "התנועה המאוחדת" ולאחר שנים הפך בה למדריך - תפקיד אשר בו מצא סיפוק רב. עם סיום לימודיו בבית-הספר התיכון גויס לצה"ל (יולי 1953), בו שירת כסייר ביחידה קרבית. מתוך הכרתו שחיי-הצבא הם הכרחיים התמסר לתפקידו במלוא הלהט שבלבו. בעודנו במדים התחיל מתכונן לבחינות-פרס באוניברסיטה העברית ולאחר שעמד בהן בהצלחה מרובה הוענקה לו סטיפנדיה ואז נתקבל לאוניברסיטה. שנה אחת בלבד הספיק לעשות בלימודיו האוניברסיטאיים במקצועות סוציולוגיה והיסטוריה כללית. בד בבד עם לימודיו עסק בעבודות שונות לצורך קיומו; בין השאר התמסר להכנת המשק הנטוש נוה-אילן כסניף של הכפר הירוק. עיקר עיסוקו היה בכתיבת מאמרים על שאלות העולם, העם והארץ; נטיה לכתיבה גילה בעודנו בגיל צעיר ובעזבונו נמצאו שירים, סיפורים ומאמרים. הכל חיבבוהו והוקירוהו על יושר-לבו, טוהר-מידותיו ונועם-הליכותיו. בתכניתו היה לשאת לאשה את בחירת-לבו כתום שירות-המילואים, אולם ביום ה' בתשרי תשי"ז,
10 בספטמבר 1956 נפל בקרב על-יד דווימה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. קוים לדמותו וחלק מעזבונו בשירה מובאים בחוברת שהוצאה לזכרם של הנופלים בקרב דווימה על-ידי חבריהם-לאימונים. ההורים הוציאו ספר לזכרו בשם "גיבורים ללא תואר", המכיל את עזבונו.