פנחס גינוסר (גולדפארב) נולד בט' בניסן
תרפ"ד, 13 באפריל 1924 בתל-אביב להוריו צבי ורחל. בהיותו בן 14 הצטרף
גינוסר לארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) ועם הפילוג בארגון ב-1940 הצטרף לאברהם
("יאיר") שטרן והיה ממייסדי לח"י. במסגרת פעילותו בלח"י עסק בעיקר
בגיוס בני נוער לארגון. כמו כן השתתף במספר פעולות של הארגון, כולל מעשי
שוד למימון פעולות הלח"י, ניסיון התנקשות בקצין הבולשת הבריטית בארץ-ישראל,
ג'פרי מורטון שירה למוות באברהם שטרן, והתקפה על מחנה הצבא הבריטי בחולון
(בפעולה זו נפצע). גינוסר היה בין גולי אפריקה. עם קום המדינה, חזר ארצה
ב-12 ביולי 1948 והועמד בראש תנועת הנוער של מפלגת הלוחמים וערך את בטאון
התנועה "חזית הנוער". ב-1950 גויס לצה"ל, שרת בחטיבת גבעתי וסיים קורס
קצינים. לאחר שירותו הצבאי, חזר לפעילות פוליטית ועם התפרקות מפלגת
הלוחמים, הצטרף למפ"ם ונתמנה למזכיר החטיבה הצעירה של המפלגה בתל-אביב. עם
הקרע במפ"ם הצטרף למשה סנה והיה חבר בוועד המרכזי של מפלגת השמאל
הסוציאליסטי שלימים הצטרפה למפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י). לאחר
הפילוג במק"י ב-1965 נעשה חבר הוועד המרכזי והלשכה הפוליטית של המפלגה.
בשנים 1967־1972 שימש כעורך הדף לספרות של בטאון מק"י - "קול העם". פנחס
גינוסר למד
ספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב וב-1987 הוענק לו תואר דוקטור על מחקרו על
הספרות העברית ותנועת הפועלים הארץ-ישראלית בימי העליה השלישית. גינוסר שימש חוקר במרכז למורשת בן-גוריון בקריית שדה בוקר
ומרצה במחלקה ללשון ולספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוא
היה נשוי ליהודית (לבית הלוי) ולהם בן ובת: דרור ואורלי. גינוסר נפטר
באדר ב' תשס"ח, מארס 2008 ונטמן בחלקת לח"י בהר המנוחות בגבעת שאול.
עודכן לאחרונה: 4 ביולי 2017 |