שאול ישראל איש הורוויץ נולד
באובארוביטשי (הורוביצ'י), מחוז הומל, פלך מוהילוב שברוסיה הלבנה, בי'
בתשרי תרכ"ב, 14 בספטמבר 1861. אביו, בנימין פייביש
הורוויץ היה בעל שדות,
יערות ובתי שיכר. לימים צבר הורוויץ אף הוא את הונו מסחר בעצים ומבעלות על
מנסרות ודוברות נהר. את רוח ההשכלה ספג כבר בבית הוריו. אביו היה אדוק
בדתו, אבל היה גם הראשון בעירו שהתלבש בלבוש אירופי. בן חמש-עשרה עבר
הורוויץ לבית קרוביו במסטיסלב, כי נמשך אל בני דודיו לייב ושמעון דובנוב,
שניתן להם החופש לקרוא ספרות חילונית - יהודית ואחרת. בתקופה זו של חייו
התחיל לגבש את רעיון 'המאור שבתורה', שידריך וילווה אותו במשך שארית חייו.
בשנים 1881־1883 נע ש"י הורוויץ בין סט. פטרבורג למוסקבה והיה ממייסדי
אגודת 'בני ציון' שם. בין השנים 1883־1887 עוברים הוא ואשתו לבית חותנו
ברוגכוב. בשנת 1887 עוברת המשפחה לגלוחוב, פלך צ'רניגוב שבאוקראינה. בשנת
1903, עקב שמועות על פרעות קרבות, מעביר הורוויץ את משפחתו לברלין; הוא
עצמו נשאר בגלוחוב עוד שנה לצורך עסקיו בטרם הוא משתקע בברלין. בשנת 1913
שוב אורז הורוויץ את מיטלטליו ומעביר את משפחתו להומל כדי לקדם את עסקיו
אלא שמלחמת העולם מחבלת בתוכניותיו ובשנת 1917 מחרים הצבא הרוסי את המפעל
שרכש בהומל. בשנת 1918 מגיע הורוויץ ליקטרינוסלב ושם כותב את 'חזון העתיד',
שיפורסם רק לאחר מותו. משם הוא עובר לחרקוב, שלאחר המלחמה הפכה למרכז תרבות
יהודי חשוב. הורוויץ מלמד כשנה ב'אוניברסיטה עממית יהודית' שבחרקוב, בעיקר
על שבתי צבי. בשלהי 1920 הוא מגיע לפטרוגרד בהזמנת דובנוב ללמד ב'אינסטיטוט
הגבוה לחכמת ישראל' שייסד ברקהויז-אפרון והשלטונות הרוסיים מסרו אותו
לניהולו של דובנוב. בשנת 1921 חוזר הורוויץ עם משפחתו לברלין ושם נפטר בד'
באב תרפ"ב, 10 באוגוסט 1922 בעודו מחכה לבואו של שמעון דובנוב כדי שיקימו
בה יחד מרכז ללימודי יהדות. ש"י איש-הורוויץ החל בכתיבתו בגיל בר-מצווה
(בענייני דקדוק) ולאחר מכן הדפיס סיפורים, מאמרים בענייני יישוב ארץ-ישראל
וחקרי תלמוד ב"הבוקר אור", "השחר", "המליץ" ועוד.
בשנים 1888 עד 1889 תירגם בהמשכם ב"המגיד" פרקים מ"רומא וירושלים" למשה הס. בתרנ"ב החל להוציא את
המאסף "בית עקד", שנועד למלא את החלל שנוצר עם היסגר "השחר". האכסניה
נסגרה לאחר החוברת הראשונה. לאחר הפסקה של שנים חזר לספרות במאמרו "לשאלת
קיום היהדות" ב"השילוח" (1904) שהסעיר את הרוחות בשל ביקורתו השלילית
והניהיליסטית לערכי ישראל תוך ביטול גמור לדרכי הפתרונות לקיום היהדות
מראשית הימים עד ימיו (ובמיוחד אחד-העם). המאמר וכן המשכיו עוררו
ספרות-פולמוס עצומה במשך שנים רבות בכל העתונות וכתבי-העת. בתרס"ח הקים
אכסניה חדשה משלו "העתיד" (בחייו הוציא בברלין חמישה כרכים, תרס"ח-תרע"ג;
לאחר מותו יצא הכרך השישי בתרפ"ו), שבה השתתפו, יחד אתו, המעולים
שבהוגי-הדור העבריים. בשנות המלחמה התחיל מעלה על הכתב את זכרונותיו, שקצתם
נדפסו בחייו וקצתם לאחר מותו. מקצת ממאמריו קיבץ בספרו "מאין ולאן?". בשל
הרדיקליזם במאמריו נחשד על-ידי עורך "המצפה", שמעון מנחם לזר כמסית מטעם
המיסיון והמשפט שנערך ביניהם (1908. זוכה) עשה לו פומבי רב. ב"ספריה כללית"
של הוצאת "כלל" בברלין הספיק לערוך ולהוציא ארבעה ספרים מהספרות העברית
העתיקה ובהם "חובת הלבבות".
[מקור: צ. סדן. בשר מבשרנו, תשס"ח 2008 וג. קרסל.
לקסיקון הספרות העברית, תשכ"ה 1965]
ציון לנפש : רבנו נחמן הכהן קראָחמאל : במלאת מאה שנה ליום הלדת אותו (ווארשא : דפוס גינז, תרמ"ז)
העבריה והיהודיה : משפטי הנשים בישראל בחיי משפחה ובחיי החברה בתקופת כה"ק והתלמוד ... בשני חלקים : <בקרת לסדר השתלשלות ההלכות בחלק "אבן העזר"> (ברדיטשוב : דפוס י' שעפטיל, תרנ"א)
בית עקד : מאסף מאמרים, שירים וספורים ... / יו"ל ע"י ש"י איש הורוויץ (ברדיטשוב : דפוס ח"י שעפטיל, תרנ"ב)
<חוברת א. לא הופיע יותר>
ר' יהודה הלוי : בתור פלוסוף דתי ובתור משורר (ברלין : פישר, תרס"ח)
העתיד : מאסף ספרותי מדעי לברור עניני היהדות והיהודים / העורך - ש"י איש הורוויץ (ברלין : סיני, תרס"ח-תרפ"ו)
החסידות וההשכלה : מחשבות על דבר החסידות הישנה (הבעשטני"ת) והחדשה (ברלין : בדפוס צבי הירש איטצקאווסקי, תרס"ט) <נדפס לראשונה ב"העתיד", ספר שני>
דין וחשבון של הועידה לשפה ולתרבות העברית בברלין : ז'-ט' טבת תר"ע - 19־21 Dez. 1909 (ורשוי, תר"ע) <המו"ל - ש"י איש הורוויץ>
מאין ולאין? : קובץ מאמרים בעניני היהודים והיהדות (ברלין : אחיאסף, תרע"ד)
ספר תורת חובות הלבבות : בהרצאה תמציתית / עם מבוא והערכה מאת ש"י איש הורוויץ (ברלין : יידישער פערלאג, תרפ"ב)
ראובני, מירב.
עברי בברלין :
ש"י איש הורוויץ ו"העתיד" 1903־1914 : תודעה היסטורית ותחיית השפה העברית
(ירושלים, דצמבר 2016, כסלו תשע"ז) <עבודה לשם קבלת תואר מוסמך באוניברסיטה
העברית בהנחיית ד"ר איה אלידע>
Nash, Stanley.On the threshold of Jewish nationalism : the life and times of Shay Ish Hurwitz
(New York : Columbia University, 1972)
Nash, Stanley.In search of Hebraism : Shai Hurwitz and his polemics in the Hebrew press (Leiden : Brill, 1980)
About the book:
יוטר, א.
מחקר מקיף על ש"י איש הורוויץ. הדואר, שנה 60, גל'
ל"ה (ה' באלול תשמ"א, 4 בספטמבר 1981), עמ' 563־564.
נש, שלמה (סטנלי). ח.נ. ביאליק על ש"י איש הורוויץ (הסימפוזיון על היהדות ועתידותיה).
בצרון, חוב' ס"ו (תשל"ה), עמ' 73־77.
נש, שלמה (סטנלי). בין "פיוט" ל"מחשבה" : פרשת היחסים בין מ.י. ברדיצ'בסקי לש"י איש הרוויץ.
הדאר, שנה נ"ד (תשל"ה), עמ' 165־167.
נש, שלמה (סטנלי). מעלות ומורדות בתנועה למען ה"עבריות" : ראשי פרקים מסוגייה בתולדות ש"י הורוויץ ויריביו בפובליציסטיקה העברית. בתוך:
פלס : מחקרים בביקורת הספרות העברית : מאסף לזכר ש"י פנואלי / ערכה נורית גוברין (תל-אביב: מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל-אביב, תש"ם), עמ' 155־174.
סדן, צבי. ש"י איש הורוויץ – הוד נצחון האדם. בספרו: בשר מבשרנו : ישוע מנצרת בהגות הציונית (ירושלים : כרמל, תשס"ח 2008), עמ' 58־91 וכן, ראה במפתח.
ראובני, מירב. עברי בברלין : ש"י איש הורוויץ וותחיית
השפה העברית, 1903־1914. ציון, שנה פ"ג, גל' א (תשע"ח 2018),
עמ' 71־105.
Nash, Stanley L. Shay Hurwitz, a pioneering polemicist for truth. Judaism, vol. 22 (1973), pp. 322-327.
Nash, Stanley L. The psychology of dynamic self-negation in a modern Hebrew writer, Shay Hurwitz (1861-1922).
Proceedings of the American Academy for Jewish Research, vol. 44 (1977), pp. 81-92.
שאול ישראל איש הורוויץ נולד
באובארוביטשי (הורוביצ'י), מחוז הומל, פלך מוהילוב שברוסיה הלבנה, בי'
בתשרי תרכ"ב, 14 בספטמבר 1861. אביו, 