בן-ציון פירר נולד
בקרוסנה, גליציה (כיום בתחומי פולין) בא' בניסן תרע"ד, 28 במארס 1914.
הוסמך לרבנות ומ-1936 שימש כרב ברימאנוב, גליציה (כיום
בפולין). במלחמת העולם השניה שהה ברוסיה ולאחריה במחנה עקורים באיזור
הכיבוש האמריקאי בגרמניה. ב-1948 עלה ארצה ועבד כפקיד בעיריית תל-אביב.
משנת 1957 כיהן כרב במושב ניר-גלים שבדרום הארץ. פירר פירסם דברי
פובליציסטיקה ומאמרים בעניני יהדות עוד בהיותו באירופה בעברית וביידיש
(בעיקר בעיתונות הדתית) ואף ערך ירחון בשם "תלפיות" (רימנוב, תרצ"ט), שנפסק
בשל המלחמה לאחר שיצאו לאור כמה גליונות. מאז עלייתו היה מהמשתתפים הקבועים
של העיתונות הדתית בארץ ("שערים" ו"הצופה"). רב פירר לימד במכללת גבעת וושינגטון, והקים את מסלול ההכשרה לרבנות בישיבת כרם ביבנה לבקשתו של ראש הישיבה הרב חיים יעקב גולדוויכט.
בן-ציון פירר נפטר בכ"ב בסיון תשמ"ח, 7 ביוני 1988.
[מקורות: קרסל,
תדהר,
ויקיפדיה]