פרופ' ינינה אלטמן (לבית השלס) נולדה בי"ג בטבת תרצ"א, 2 בינואר 1931 בלבוב, פולין (כיום באוקראינה). כנערה צעירה במלחמת העולם השניה, שהתה במשך השנים 1941 עד 1943 בגיטו ובמחנה הריכוז ינובסקי ליד עיר הולדתה. ב-1943 הוברחה בעזרת המחתרת הפולנית אל מחוץ המחנה. ב-1950 עלתה ארצה וב-1953 התקבלה ללימודים בטכניון העברי בחיפה ולמדה כימיה. ב-1963 הוענק לה תואר דוקטור בכימיה. מאז עסקה פרופ' אלטמן במחקר בטכניון, במכון וייצמן למדע ובאוניברסיטאות דיסלדורף ומינכן בגרמניה. כתיבתה של אלטמן החל ב-1946, כנערה, כאשר סיפור שהייתה כילדה בת 12 במחנה הריכוז ינובסקי פורסם בפולנית. היא פירסמה שני  ספרים בשם בדוי - צביה איתן (בעקבות שמות בניה: צבי ואיתן). ספרה הם עוד חיים זיכה אותה בפרס אקו"ם לשנת 1967.