שמעון שקין נולד בצרפת. הוריו גרו במונטפרנאס שבפריז והיו מעורים מאוד בחיי האומנים של הרובע המפורסם. בהיותו ילד במלחמת העולם השנייה הוא נרדף והסתתר במקומות שונים, ומצא מקלט בשמבון סור ליגנון שבהרי מרכז צרפת. הוא עלה לארץ באופן בלתי לגאלי בשנת 1947, הצטרף כחבר לקיבוץ נווה אילן והשתתף בקרבות על הדרך לירושלים. בתקופת העלייה ההמונית תיפקד כרכז עליית נוער של דוברי צרפתית במחנות העולים מטעם הקיבוץ המאוחד, ואח"כ גם הפך לחבר בקיבוץ צאלים בנגב. סיפרו הראשון בצרפתית, "גרעני נגבי", (אשר פירסם תחת השם אילן ניר) ראה אור בהוצאה היוקרתית Éditions de Minuit בפריז, והביקורות דיברו עליו בשורה אחד עם סופרים כמו אלי ויזל, ז'אק לנצמן, אלברט מאמי, רנה סוזאן ואחרים. הוא התחיל לכתוב עבור מגזינים כמו l'Arche Nouvel Observateur L'esprit, les Temps Modernes ,La Revue du FSJU . אחרי מלחמת סיני הוא עזב את הקיבוץ ועבד כתסריטאי ובמאי של סרטים קצרים ותצוגות אופנה. הוא יסד את אגודת הסופרים הפרנקופונים בישראל והביא אותה להכרה בינלאומית.

ספריו: