אילנה נאמן.
    ים בחלון : העזבון הדרמתי של לאה גולדברג  / אילנה נאמן. -- תל אביב  : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1997.
    206 עמ'.
    A Sea in the Window : Lea Goldberg's Dramatic estate / Ilana Na'aman

    לאה גולדברג ידועה בעיקר כמשוררת, ובמידה לא קטנה כסופרת ילדים, מספרת וחוקרת ספרות; ואולם חלק ניכר מפועלה היה בתחום התיאטרון. את עולמה כמחזאית קנתה במחזה בעלת הארמון, שהועלה לראשונה בקאמרי ב-1955. לאחר פטירתה ב-1970 נמצאו בעזבונה של לאה גולדברג כתבי יד נוספים של מערכונים, מחזות וחלקי מחזות, שנכתבו מאז עליתה ארצה בשנת 1935 ועד סוף שנות ה-50. אחד מהם - ההר האילם - ראה אור ב-1979. הבולט מבין המחזות שלא ראו אור הוא  ים בחלון, המחזה הראשון שכתבה ואשר הוצג (ב-1938), אך לא פורסם ונודע רק מן הביקורות שהופיעו בעיתונות לאחר ההצגה.
    במרכז המחזה עומדת אישה אמנית, ואין ספק שהקדים את זמנו. במחקרה משרטטת המחברת את דיוקן התקופה. משחזרת את תגובות הביקורת והצופים ומצביעה על ה"לקח" שלמדה לאה גולדברג מכשלונה: במחזות הבאים שלה השתדלה יותר להיענות לציפיות של הצופים.
    חיבורה של אילנה נאמן נכתב במקורו כעבודת גמר באוניברסיטת תל אביב (1993), ויש בו תרומה של ממש הן למחקר התיאטרון העברי בראשיתו והן לחקר יצירתה ועולמה של לאה גולדברג.
    אילנה נאמן נפטרה שנתיים לאחר כתיבת המחקר ולא זכתה לראותו בדפוס.

תוכן העניינים:

• על המחברת <קורות חיים> (עמ' 7־10)
• הבעת תודה (עמ' 11)
• פרק א. מבוא (עמ' 13־22)
  •    יצירתה הדרמתית של לאה גולדברג (עמ' 13־16)
  •    הציפיות מן התיאטרון ומן המחזה הארצישראלי המקורי (עמ' 16־18)
  •    הנושאים שיידונו בפרקים הבאים: המתודה, המקורות והמטרות (עמ' 18־22)
• פרק ב. הצופה בתיאטרון הארצישראלי במחצית השנייה של שנות השלושים (עמ' 23־32)
  •    הצופה כמפתח להבנת העולם הבדוי של המחזה (עמ' 23)
  •    המציאות בארץ ערב הצגת המחזה (עמ' 23־26)
  •    קווים לדמותו של העולה בעלייה החמישית (עמ' 26־27)
  •    המצב הכלכלי ותהליך העיור (עמ' 28)
  •    ה'ים העברי' והנמל (עמ' 28־29)
  •    בין מיתוס למציאות (עמ' 29־30)
  •    מעמד האשה בשנות השלושים (עמ' 30־32)
• פרק ג. המערכת התיאטרונית הארצישראלית במחצית השנייה של שנות השלושים (עמ' 33־41)
  •    התרבות כ'רב מערכת' והתיאטרון כמערכת בתוכה (עמ' 33)
  •    התביעה למגויסות של האמנות (עמ' 33־36)
  •    מרכז ושוליים במערכת התיאטרונית של שנות השלושים (עמ' 36־38)
  •    יחסי הגומלין בין המערכת הארצישראלית לבין האירופית (עמ' 38־40)
  •    הרפרטואר בתיאטרון הארצישראלי (עמ' 40־41)
• פרק ד. ים בחלון -- ניתוח המחזה (עמ' 42־92)
  •    המצאי (עמ' 42־48)
  •    דרכי הארגון והמשמוע של העולם הבדוי (עמ' 48־51)
  •    החלוקה למערכות והפגיעה באפיזודת הפועלים (עמ' 51־53)
  •    איפיון הדמויות (עמ' 53־64)
  •    הדמויות העיקריות בעיני עצמן ו'ההשקפה הראויה' (עמ' 64־71)
  •    המארג המטאפורי (עמ' 72־80)
  •    עיצוב הזמן והחלל (עמ' 80־82)
  •    הפזמונים (עמ' 82־89)
  •    ים בחלון - מחזה של אשה (עמ' 89־92)
• פרק ה. ים בחלון ב"תיאטרון עברי-במה מקורית" - יוני 1938 : אינטרפרטציה ראשונה (עמ' 93־122)
  •    הביקורת כנציגת הצופים - המבקרים כ"אנחנו" (עמ' 93)
  •    מידע מטרים ומטען הציפיות עמם הגיעו הצופים לאולם (עמ' 94־96)
  •    "תיאטרון עברי-במה מקורית" (עמ' 96־100)
  •    האסכולה הגרמנית - השפעת התיאטרון במרכז אירופה ויצירת נורמות חדשות (עמ' 100־101)
  •    המשחק ו'המשחקים' ב"תיאטרון עברי - במה מקורית" (עמ' 102)
  •    על השחקנים ועל יחס הביקורת לביצוע התפקידים השונים (עמ' 103־109)
  •    התפאורה והמוסיקה ב ים בחלון (עמ' 109־114)
  •    הביקורות על ההצגה כמסמך תרבותי (עמ' 114־122)
• פרק ו. יצירתה הדרמתית של לאה גולדברג - מן העזבון (עמ' 123־163)
  •    אחרי  ים בחלון (עמ' 123־124)
  •    לעבר מחזאות מגויסת (עמ' 124־129)
  •    מערכון 'מימי מלחמת ספרד' - ללהקה צבאית (?) (עמ' 129־135)
  •    ההומורסקה (עמ' 135־140)
  •    קטע ממחזה ללא שם בשתי גרסאות (עמ' 140־143)
  •    מחזה באורך מלא (עמ' 143־150)
  •    שלושה נוסחים למחזה לא גמור (עמ' 151־157)
  •    המחזה המודע לעצמו (עמ' 157־160)
  •    מחזות והמחזות לילדים (עמ' 160־163)
• פרק ז. סיכום (עמ' 164־175)
  •    אחרית דבר - שתי תגובות על  ים בחלון (עמ' 164־166)
  •    לקחי  ים בחלון (עמ' 166־170)
  •    שלושה מאפיינים של הפואטיקה במחזותיה של לאה גולדברג (עמ' 170־174)
  •    מלים אחרונות (עמ' 174־175)
   
• הערות (עמ' 177־196)
• ביבליוגרפיה (עמ' 197־206)