נטשה גורדינסקי.
    בשלושה נופים : יצירתה המוקדמת של לאה גולדברג /  נטשה גורדינסקי. -- ירושלים  : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשע"ו 2016.
        222 עמ'.
        In three landscapes : Lea Goldberg's early writings / Natasha Gordinsky

    הספר בשלושה נופים דן בתקופה המכוננת ביצירתה של לאה גולדברג, השנים 1935־1945, שהן העשור הראשון לחייה בארץ ישראל. התחקות אחר פעילותה הספרותית הענפה בתקופה זו, שבה עוצב סדר יומה התרבותי, ממקמת את יצירתה במרחב של הספרות האירופית.
    נטשה גורדינסקי עורכת דיון השוואתי שמציע לראות בספרות הרוסית ובזו הגרמנית את הנופים המצטיירים בכתיבתה העברית המוקדמת. הרעיון העומד ביסוד הספר הוא כי יצירתה של גולדברג בשנים אלה נסבה סביב שאלות של זיכרון תרבותי ותרגום תרבותי. שאלות אלה העסיקו אותה לא רק בשל המעבר התרבותי עם עלייתה לארץ ישראל, אלא גם מתוך תודעת אחריות עמוקה לגורלה של התרבות האירופית נוכח האיום של מלחמה עולמית. בעוד שעד כה התמקד המחקר בעיקר בכתיבתה הלירית של המשוררת, ספר זה מתבונן בביוגרפיה הספרותית של גולדברג תוך התייחסות לארבע הסוגות העיקריות שבהן שלחה ידה: הרומן, השירה, הרשימה והמסה. כך מצטיירת תמונה מורכבת של אישיותה היוצרת – לא רק כמשוררת, אלא גם כסופרת ואשת רוח.

תוכן העניינים:

• שלמי תודה (עמ' ז-ט)
• מבוא (עמ' 1־6)
• פרק ראשון: מולדת כסוגיה הנתונה לפרשנות : רומן הביכורים 'מכתבים מנסיעה מדומה' (עמ' 7־36)
  • א. 'רומן ציטוט' : ביקורות אז והיום (עמ' 8־11)
  • ב. 'מכתבים מנסיעה מדומה' כספרות-סף (עמ' 11־15)
  • ג. המסע הספרותי של רות בראי יצירתו של ויקטור שקלובסקי (עמ' 15־22)
  • ד. 'מכתבים אינטימיים באמת אי-אפשר לפרסמם' : המסע של לאה (עמ' 23־27)
  • ה. 'מולדת נבחרת' : רוסיה של רילקה ושל גולדברג (עמ' 27־36)
• פרק שני: כינון זמן-מרחב בשירתה של לאה גולדברג בשנים 1935־1939 (עמ' 37־74)
  • א. בעקבות המרחב האבוד (עמ' 40־54)
    ● 'האביב שפרץ מאין-סוף ערבות' : התוודעותה של לאה גולדברג לשירי 'כוכבים בחוץ' מאת נתן אלתרמן (עמ' 48־51)
    ● 'ציטטה נשכחת' - אופני הדיאלוג עם אלתרמן (עמ' 51־52)
    ● המחזור הלירי כגשר למרחב הדיאלוגי (עמ' 52־54)
  • ב. טיבו של הזמן (עמ' 54־70)
    ● זמן-מרחב של הילדות (עמ' 61־67)
    ● זיכרון ילדות (עמ' 68־70)
  • ג. הפואטיקה של הזיכרון (עמ' 70־74)
• פרק שלישי: בין הפוליטי לסנטימנטלי : שני הקולות ברשימותיה העיתונאיות של לאה גולדברג (עמ' 75־101)
  • א. לוג - הקול הפוליטי (עמ' 77־85)
    ● 'בעקבות כינוס המשוררים הסובייטים במינסק': 'פיתוח קול' (עמ' 79־81)
    ● 'אנשי הרוח בשפלותם' : אימת השתיקה (עמ' 81־83)
    ● 'המוזיקה מבעד לזכוכית' : ירושתו של אלכסנדר בלוק (עמ' 83־85)
  • ב. 'רשימות אגב קריאה' - עדה גרנט כקוראת סנטימנטלית (עמ' 85־94)
    ● החינוך האסתטי (עמ' 91־94)
  • ג. עדה גרנט כמבקרת ספרות (עמ' 94־101)
    ● שאלת 'הפשטות האחרת' (עמ' 96־101)
• פרק רביעי: כתיבה מסאית כאמנות החולין (עמ' 102־130)
  • א. הערכים הניצלים מן השרפה (עמ' 103־105)
  • ב. האומץ לחולין כמושג תרבותי (עמ' 105־117)
    ● שתי קריאות של המסה 'האומץ לחולין' (עמ' 106־109)
    ● להגן על הרומנטיקה (עמ' 109־113)
    ● המושג 'חולין' בתרבות הרוסית (עמ' 113־117)
  • ג. המסה כסוגה דיאספורית (עמ' 118־122)
  • ד. 'מי יאחה את קרעי הילדות שבימי המלחמה' : אתוס של זיכרון (עמ' 122־130)
• פרק חמישי: 'עקרון האנושיות' : כינון הזיכרון התרבותי בעת מלחמת העולם השנייה (עמ' 131־168)
  • א. 'על אותו הנושא עצמו' : ניסוח הפרובלמה המוסרית (עמ' 132־140)
    ● 'אני מוכרחה לקרוא שירים בימים אלה' : לגיטימיות של קריאת שירה (עמ' 136־140)
  • ב. שירתה של לאה גולדברג בתקופת המלחמה (עמ' 140־151)
    ● זיכרון בית (עמ' 142־147)
    ● 'על הפריחה' כאתגר אתי (עמ' 147־151)
  • ג. השבר הלירי (עמ' 151־154)
  • ד. מלאכת התרגום כפיצוי מוסרי (עמ' 154־165)
    ● מכתבים של רוזה לוקסמבורג כאסמכתה לעמדתה של לאה גולדברג (עמ' 158־162)
    ● אמני החולין (עמ' 162־165)
  • ה. בחזרה לאירופה (עמ' 165־168)
• אחרית דבר: בתים אבודים (עמ' 169־191)
  • א. אבדות ספרותיות (עמ' 170־177)
  • ב. גורלה של ספרות עברית דיאספורית (עמ' 177־182)
  • ג. שיבה לבית שאיננו (עמ' 182־191)
• רשימת מקורות וקיצוריהם (עמ' 193־207)
• מפתח (עמ' 208־222)