עוזי שביט.
    חבלי ניגון / עוזי שביט. – תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד ; מכון כץ, אוניברסיטת תל־אביב, 1988.
    233 עמ׳.
     Evolution and revolution in Bialik's prosody

    ספר זה עניינו תיאור מקיף של הפרוזודיה הביאליקאית, לשיטותיה ומשקליה המגוונים ולהיבטיה השונים. נקודת הכובד הוטלה בתמורות ובהתפתחות של פרוזודיה זו ובמעקב אחר גלגוליה הדינמיים. תשומת לב מיוחדת הופנתה לשתי השיטות הפרוזודיות העיקריות בשירתו: הטונית־סילאבית האשכנזית והחופשית־מקראית, על צורותיהן המגוונות. ביאליק הוא גדול מפתחיה של השיטה הטונית־סילאבית והאשכנזית בעברית, ומפעלו זה תרם תרומה מכרעת להתפתחות השירה העברית במאה העשרים. ואילו בפיתוח השיטה החופשית מקראית בישר ביאליק את התמורה הפרוזודית, שעתידה היתה להוביל אל ״השיר החופשי״ של ימינו. העיון הנרחב בפרוזודיה של ביאליק תורם לא רק להבנה שלמה יותר של שירת ביאליק, אלא גם להארת תהליכים מרכזיים בשירה העברית החדשה בכללה. עוזי שביט הוא פרופסור-חבר באוניברסיטת תל אביב ומכהן בתפקיד ראש החוג לספרות עברית. ספרי מחקר קודמים שלו: ״המהפכה הריתמית״ (1983), ״שירה ואידיאולוגיה״ (1988).

תוכן העניינים:

• בפתח הספר (עמ׳ 9–12)
• חלק ראשון: התלבטויות פרוזודיות בשירתו המוקדמת של ביאליק (תר״ן–תרנ״ד) (עמ׳ 13–39)
  א. ראשית המשקל הטוני־סילאבי בשירת ביאליק (עמ׳ 13–18)
  ב. בין הפרוזודיה הטונית־סילאבית לפרוזודיה היל״גית (עמ׳ 18–39)
• חלק שני: עיונים בפרוזודיה הטונית־סילאבית בשירת ביאליק (עמ׳ 40–71)
  א. פתיחה: הערות להתגבשות המשקל הטוני־סילאבי בשירת ביאליק (עמ׳ 40–41)
  ב. ההכסמטר הדקטילי בשירת ביאליק (עמ׳ 41–58)
  ג. לאופיו הריתמי של הטטרמטר הימבי בשירת ביאליק (עמ׳ 58–71)
• חלק שלישי: המעבר לריתמוס החופשי־מקראי (תרס״ג–תרס״ד) (עמ׳ 72–123)
  א. התלבטויות פרוזודיות (עמ׳ 72–82)
  ב. שירים בלתי־מחורזים בשירת ביאליק לפני ״דבר״ (עמ׳ 82–92)
  ג. התגבשות שירת ביאליק כרב־מערכת ז׳אנרית ופרוזודית (עמ׳ 93–102)
  ד. ראשית הריתמוס החופשי־מקראי בשירת ביאליק (עמ׳ 103–116)
  ה. ראשית הריתמוס החופשי בשירה העברית החדשה (עמ׳ 116–123)
• חלק רביעי: עיונים בפרוזודיה החופשית־מקראית בשירת ביאליק (עמ׳ 124–181)
  א. הריתמוס החופשי־מקראי ב״דבר״ ומקורותיו (עמ׳ 124–137)
  ב. קווים אופייניים לריתמוס החופשי הגלי בשירת ביאליק (עמ׳ 138–144)
  ג. למהות ה״מקראיות״ של הריתמוס החופשי הביאליקאי (עמ׳ 144–148)
  ד. ה״הכסמטר המקראי״ בשירת ביאליק (עמ׳ 148–153)
  ה. החזרה האנאפורית בשירי ה״הכסמטר המקראי״ בשנות השלושים (עמ׳ 153–160)
  ו. תחביר וריתמוס בשירת ביאליק (עמ׳ 160–174)
  ז. החריזה הסיומית בשירי ״יתמות״  (עמ׳ 174–175)
  ח. הריתמוס החופשי־מקראי האפרודי  (עמ׳ 175–181)
• חלק חמישי: ה״הטעמה הספרדית״ בראשית הדרך? (עמ׳ 182–192)
  א. התלבטות קונקרטית בראשית הדרך?  (עמ׳ 182–183)
  ב. לסוגיית המבטא בראשית המאה  (עמ׳ 183–184)
  ג. ה״הטעמה הספרדית״ בשירי ביאליק בשנות העשרים והשלושים  (עמ׳ 184–188)
  ד. למקומו של המשקל הטוני־סילאבי הארצישראלי במערכת הפרוזודית של שירת ביאליק  (עמ׳ 189–192)


• אחרית דבר (עמ׳ 193)
• הערות  (עמ׳ 195–216)
• רשימת מקורות (עמ׳ 217–224)
• מפתחות עמ׳ 225–230