אורי צבי גרינברג (אצ"ג) נתפס בעיני רבים כמשורר פוליטי, כמי שידע להשמיע קול ברור וחד משמעי וכמי שתבע מעשים נחרצים שיביאו לביסוסה של הריבונות בישראל. עיון בשירתו מגלה שמתחת להצהרות הברורות שהשמיע עולים גם קולות אחרים. ספר
זה בוחן את יצירתו של אצ"ג בעשור שבו התפרסמו שירי הספר רחובות הנהר וכן
ספר העמודים (1945־1955). בשנים אלה ניצבו אצ"ג ובני דורו על פרשת דרכים ונעו מהתמודדות עם משבר חורבנה של יהדות אירופה דרך החתירה והמאבק לשחרור לאומי ועד התהוותה של מציאות מדינית ופוליטית חדשה – מדינת ישראל. את המאורעות האלה ליווה אצ"ג בשירתו, במכתבים שכתב ובנאומים שנשא בכנסת. הקורא בספר מוזמן להשתתף במסע בין כתבים אלה ולגלות את השפעתה של מערכת יחסי הגומלין של אצ"ג עם הציבור על שירתו כמו גם את מורכבות דמותו: זו המבקשת להשמיע קול פוליטי ברור ונחרץ אך מקיימת בתוכה עולם פנימי מפורר ושברירי.
עליזה קורב בונפיל – חוקרת ספרות, עוסקת בחינוך ובעלת תואר ד"ר מן החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.
פתח דבר (עמ' 9־11)
חלק ראשון: מבוא
(עמ' 13־52)
א.
אורי צבי גרינברג שב אל הזירה הציבורית (עמ' 13־22)
ב.
דרכים לבחינת דמותו של המחבר (עמ' 23־26)
ג.
אבני דרך ביצירתו של אצ"ג מראשיתה ועד שובו לזירה הציבורית
(עמ' 27־52)
1.
השלב הראשון: עד
1923 – אירופה (עמ' 28־29)
2.
השלב השני:
1923־1931 – ארץ-ישראל (עמ' 29־35)
3.
השלב השלישי:
1931־1939 – מזרח אירופה (עמ' 35־36)
4.
אצ"ג והציבור לאחר
פרסום "ספר הקטרוג והאמונה" (עמ' 36־41)
5.
שירת אצ"ג לאחר
"השתיקה" (עמ' 42־46)
6.
ליריקה, היסטוריה
ופוליטיקה בשירה שלאחר "השתיקה" (עמ' 47־52)
חלק שני: "רחובות
הנהר": משורר, נביא, שליח (עמ' 53־209)
א.
שירת החורבן: שירי רחובות הנהר – ספר האיליות וְהַכֹּחַ
(עמ' 53־65)
ב.
"עדות לכך הוא: זה שירי הפשוט" – העמדה הפואטית של המשורר
(עמ'
66־92)
1.
"מזה ומזה בוערים
אלונים של שירי" – מרחבי השירה: הפרטי והציבורי (עמ' 66־74)
2.
"יושב וטורף את
בכיי בשני" – השירה והכאב (עמ' 74־78)
3.
"ישן זה השיר ועצוב
זה השיר" – תפקידה של השירה (עמ' 79־83)
4.
"מותר לבכות
ולקרוע, אך הבכי והקרע לשוא – אם לא יהפך זה הבכי לראם הברזל בקרניו":
העולם הפנימי, המרחב הציבורי והשירה שבתווך (עמ' 83־92)
ג.
"על כל-זה מזמר משורר-ונביא בלוי עוגב בעמוק" – משורר-נביא
(עמ'
93־144)
1.
"אני שביל הארי אל
מעבר לאבל מוצא": החוויה הנבואית ככלי התמודדות (עמ' 113־119)
2.
"ופתחתי את פי –
והייתי באש": הופעתה המגובשת של דמות הנביא (עמ' 119־125)
3.
"שם מלים נשתקות":
דמות הנביא – כוחות חותרים מול כוחות מגבשים (עמ' 125־144)
ד.
מי אחר וישיר שיר האש בדור זה? - השליחות (עמ' 145־209)
1.
הופעת שאלת השליחות
הציבורית במבוא לספר (עמ' 152־155)
2.
תוקפה של השליחות
(עמ' 155־159)
3.
מחיר השליחות –
הוויכוח, המאבק והבדידות (עמ' 159־163)
4.
השליחות: ההתמודדות
עם החורבן וכוחו של הניגון (עמ' 163־166)
5.
השליחות המוצהרת –
שליחות ציבורית לאומית (עמ' 166־174)
6.
העמדה הציבורית
המעורבת – רכיבים אישיים ולאומיים (עמ' 174־185)
7.
השליחות הסמויה,
החתרנית – מלב אל לב (עמ' 185־193)
8.
טראומת היחיד
וסיפורו של הכלל (עמ' 193־197)
9.
דרכים להתמודד עם
המשבר (עמ' 197־203)
10.
השלמתה של השליחות
– מוצא או מבוי סתום? (עמ' 203־207)
11.
תם ולא נשלם –
רחובות הנהר, הסיום המאוחר (עמ' 207־209)
חלק שלישי: ספר
העמודים (עמ' 211־373)
א.
מבוא (עמ' 211־224)
ב.
מבנה ותהליך בספר העמודים (עמ' 225־273)
1.
כרך ראשון (עמ'
225־247)
א.
"הנס יבוא, כחוק שמש-עולה וכגשם בא-בעתו" – גורליות הרגע והתפילה על
הנס (עמ' 225־227)
ב.
"אבוי כי מאוחר" – החמצת השעה (עמ' 227־232)
ג.
"מלבדי אין מפר דממה" – האכזבה והמשבר (עמ' 232־239)
ד.
"למה לי שיר ואין עוד אחריו ברק מורדים ורעמם" – השירה, השליחות
והכישלון; תפקידו של המשורר ומעמדו (עמ' 239־247)
2.
כרך שני (עמ'
248־273)
א.
משאלות לאומיות לשאלות קיומיות (עמ' 248־249)
ב.
"ואם דור עם זה יאכזב – נצח ישראל ישקר!" – הזעם
(עמ' 249־252)
ג.
"ותחת דמים ודמעות – לחם וורדים": היש נחמה?
(עמ' 253־255)
ד.
"מחוז חפץ אדם" – שירת העצמי (עמ' 255־258)
ה.
"כנחלים בנופים היפים": "מנופים רחוקי מהות"
(עמ' 258־261)
ו.
"גבה מעל כל גבה": "משא ונבל" (עמ' 261־273)
ג.
"והנס שקורה לאומה הוא הנס על המים" – סוגיות לאומיות בספר העמודים:
תפיסת הלאום (עמ' 275־299)
1.
השפעת הדיאלקטיקה
ישראל-עמים על תפיסת הלאום של אצ"ג (עמ' 282־287)
2.
היסוד התיאולוגי
בתפיסת הלאום של אצ"ג (עמ' 287־292)
3.
הכיסופים, הגעגוע
ותפיסת הלאום של אצ"ג (עמ' 292־299)
ד.
"כי בשדה הגעגועים המלבלב היתה בינינו ההכרות" – סוגיות לאומיות
בספר העמודים: גלות (עמ' 300־315)
1.
מדינת ישראל – הזאת
מלכות? (עמ' 300־304)
2.
החיים בארץ –
האומנם הגשמתו של חלום? (עמ' 304־306)
3.
התנפצות החלום
והמשבר שבעקבותיו (עמ' 306־308)
4.
הפתרון – לידתם של
כיסופים (עמ' 309־312)
5.
שירי "משא ונבל" –
מיצויו של המהלך (עמ' 312־315)
ה.
"עיר שחובר לה סולם: דם דמע זהב" – סוגיות לאומיות בספר העמודים:
ירושלים (עמ' 316־373)
1.
התקווה (עמ'
333־336)
2.
האכזבה (עמ'
337־347)
3.
הפעילות בכנסת
והניסיון למצוא מפלט (עמ' 347־355)
4.
השבר (עמ' 356־358)
5.
המפלט (עמ'
359־373)
חלק רביעי:
אחרית-דבר (עמ' 375־384)
ביבליוגרפיה (עמ'
385־400)
מפתחות (עמ'
401־409)
שם מלים נשתקות
:
