לילך נתנאל. ספר זה נכתב בעקבות חשיפת כתב-יד לא ידוע של רומן עברי בעיזבונו של דוד פוגל השמור בארכיון 'גנזים'. לאחר פענוחו התברר כי מדובר ברומן נעורים גנוז וניתנה לו הכותרת רומן וינאי. הספר עוקב אחר פרשת מציאתו ופענוחו של כתב-היד, וכולל הערכה מחודשת של יצירת פוגל לאור הימצאו של רומן וינאי נוסף זה, שנכתב ברובו לפני הרומן העברי היחיד הידוע שלו עד כה, חיי נישואים (1929־1930). מתוך פרשה זו נובעת מחשבה כללית על מעשה הכתיבה של הסופר, וזו מתנסחת בספר זה לצד 'מקרה פוגל'. כתב ידו של דוד פוגל נדון כאן בכפל משמעות, הן כסגנון התנועה האופייני לידו הרושמת של הסופר, והן כאוסף גיליונות הנייר שהותיר אחריו בארכיון הכתבים כעדות של כתיבה. בחלקו הראשון של הספר נדונות שלוש זירות ההתרחשות של הכתיבה: כתב-היד עצמו, ארכיון הכתבים, וזמן הכתיבה הנעלם הנשזר בקורות חייו של הסופר. בחלקו השני של הספר מוצגת עריכה מדעית של שלוש הפתיחות בכתב-היד רומן וינאי. עריכה זו חושפת את מכלול מחוות הכתיבה האופייניות לכתב-היד ובכללן המחיקות, התיקונים, החלופות ושאר אזורי ההיסוס אשר נותרים בהכרח מחוץ לגרסה הסופית של הספר המודפס.
|