נחמה (פיינשטיין) פוחצ'בסקי נולדה בבריסק, ליטא,
בט"ו בניסן תרכ"ט, 27 במארס 1869. היא למדה בגימנסיה רוסית וכן עברית אצל
מורים פרטיים. בהכשרתה המקצועית למדה צילום, אולם לא עסקה בכך. החלה לכתוב בגיל צעיר, בעידודו של י"ל גורדון. עלתה ארצה ב-1889 עם נישואיה למדריך החקלאי
יחיאל-מיכל פוחצ'בסקי. התגוררה בראשון לציון ובין היתר עסקה בפעילות
ציבורית: היתה בין מקימות "דבורה", אגודת נשים להפצת השפה העברית, פעלה לסיוע לנצרכים ולנזקקים בארגנה נשים לחברה בשם "לינת צדק"
ו"קופת מלווה" לסיוע כספי ולהלוואות. כמו כן הובילה את המאבק המתמשך של
הנשים בראשון לציון לשוויון-זכויות. רק ב-1919 הוענקה לנשים הזכות לבחור
ולהיבחר, ובבחירות לוועד המושבה שהתקיימו בשנה זו זכתה פוחצ'בסקי במספר
הקולות הרב ביותר. כאן אמורה היתה לשמש ראש הוועד, "אלא שהשעה [סוף מלחמת
העולם הראשונה] היתה שעת חירום ורבת-אחריות, ותמסור נחמה את ההנהלה לידיים
... יותר מנוסות". מ-1919 שימשה, פרט ליושבת-ראש "אגודת הנשים"
במושבתה, חברת מרכז של "התאחדות נשים עבריות לשיווי-זכויות" וצירה לאספת
הנבחרים הראשונה (1920). את פעילותה הספרותית החלה בסיפורים קצרים (גם
לילדים) ומאמרים שפורסמו בבמות שונות. חתמה בשם-העט "נפש". נחמה פוחצ'בסקי נפטרה בראשון-לציון בז'
בסיוון תרצ"ד, 21 במאי 1934.
[מקורות: קרסל,
ויקיפדיה,
Jewish Women's Archive encyclopedia]
ברלוביץ, יפה. הטקסט הדומיננטי והטקסט המוצנע : עיון ביצירתה של נחמה פוחצ'בסקי, מהמספרות הראשונות בארץ ישראל.
עלי שיח, חוב' 27־28 (קיץ תש"ן 1990), עמ' 105־113.
ברלוביץ, יפה. נחמה פוחצ'בסקי – עמדה
של מחאה. בספרה: להמציא ארץ להמציא עם : תשתיות ספרות ותרבות
ביצירה של העלייה הראשונה (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשנ"ו 1996),
עמ' 71־79.
ברלוביץ, יפה. בית משפט של אישה אחת: סיפורה של נחמה פוחצ'בסקי כהיסטוריה מקומית של נשים (ראשון לציון, 1889־1934). בתוך:
חוקה אחת ומשפט אחד לאיש ולאישה : נשים, זכויות ומשפט בתקופת המנדט / בעריכת אייל כתבן, מרגלית שילה, רות הלפרין-קדרי (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשע"א 2010), עמ' 325־371 <התחקות אחר פעילותה המשפטית של נחמה פוחצ'בסקי כחלק בלתי נפרד ממאבקיה הציבוריים לשיוויון מעמדה וזכויותיה של האשה בארץ ישראל של העליות הראשונות>
ברלוביץ, יפה. על צומתי מפגשים בין נשים בראשית היישוב (1878־1918): עיון בכתביהן של ראשונות. בתוך:
מגדר בישראל : מחקרים חדשים על מגדר ביישוב ובמדינה / עורכים מרגלית שילה וגדעון כ"ץ (קרית שדה בוקר : הוצאת מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן גוריון, 2011), כרך א', עמ' 369־408 <המחברת עוקבת אחר מפגשי נשים שיזמה האיכרה-סופרת מן העלייה הראשונה נחמה פוחצ'בסקי, תושבת ראשון לציון. מן המחקר אנו למדים כי למפגשים אלה היה אופי פרדוקסלי מובהק, שכן לעיתים הם היו מקור להעצמה נשית ולעיתים מקור להיבדלות ולהחלשה. התיאור המפותל של ההתנהלות הנשית וההערכות הקוטביות שנלוו אליה - אחוות נשים מצד אחד וניכור אלים מן הצד האחר - מבהיר עד כמה הזהות הנשית המוסכמת רחוקה מלהיות מוסכמת, וכי שותפות הגורל הנשי היא ככל הנראה פרי דימוי שטחי. המאמר הוא מענה לביקורת הרווחת כי חקר נשים נוטה להציג את הנשים כקבוצה הומוגנית וסולידרית>
גוברין, נורית. נפ"ש מראשון-לציון הומיה : נחמה פוחצ'בסקי - מספרת ארץ-ישראלית.
מלאת: מחקרי האוניברסיטה הפתוחה בתולדות ישראל ובתרבותו, כרך א (תשמ"ג 1983), עמ' 273־309.
הראל, מעין. חולי ונשיות בסיפוריה של נחמה פוחצ'בסקי.
בתוך ספרה: גוף פגום. מלה ממארת. הוויה פגומה : ייצוגים של חולי
בסיפורת העברית החדשה (באר שבע, תשס"ח 2008), עמ' 141־170.
לובין, אורלי. נחמה פוחצ'בסקי :
האליבי של המקרי. בתוך: העבריות החדשות : נשים ביישוב
ובציונות בראי המגדר / עורכות מרגלית שילה, רות קרק, גלית חזן-רוקם
(ירושלים : הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשס"ב 2001), עמ' 333־346.
סער, צפי.
חצי נחמה.הארץ, גלריה, ט"ו באדר תשע"ה, 6 במארס 2015,
עמ' 22־26 *
<הסופרת האשכנזייה שכתבה את הסיפור הפמיניסטי המזרחי הראשון>
שה-לבן, יוסף. דמויות ראשונים בספרות הארצישראלית (העליות הראשונה והשניה).
קטיף, כרך ג' (תשכ"ה), עמ' 127־137.
Lubin, Orly. Nehama Puhachewsky : the alibi of the arbitrary. In: Jewish women in pre-state Israel ; life history, politics, and culture / edited by Ruth Kark, Margalit Shilo, and Galit Hasan-Rokem (Waltham, Massachusetts : Brandeis University Press, 2008), pages 231-243, 390.
על "ביהודה החדשה"
אביזהר, י.שכר סופרים.האור, שנה שלישית (30), גל' ל"ג (כ"ט בחשון
אתתמ"ג לחורבן [תרע"ב], 20 בנובמבר 1911), עמ' 1, 2.
על "במדרון"
אברהם-איתן, חלי. החלום ושברו : הרומן 'במדרון' מאת נחמה פןחצ'בסקי.
עתון 77, גל' 306 (כסלו תשס"ו, דצמבר 2005), עמ' 14־16.
אלטשולר, מור. סופר אינו כותב לפי הזמנה ולא כפי שמעירים מן החוץ.
הארץ, תרבות וספרות, ה' באדר תשס"ד, 27 בפברואר 2004, עמ' ה 1
ברלוביץ, יפה. קול המלנכוליה כקול המחאה : עיון ביצירתה של
נחמה פוחצ'בסקי, מהמספרות הראשונות בארץ-ישראל. בתוך: אשנב
לחייהן של נשים בחברות יהודיות : קובץ מחקרים בין-תחומי / עורכת, יעל עצמון
(ירושלים : מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשנ"ה 1995), עמ' 325־336.
גוברין, נורית. רומאן של החמצה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת
- ספרות, י"ד בשבט תשס"ד, 6 בפברואר 2004, עמ' 26־27
נחמה (פיינשטיין) פוחצ'בסקי נולדה בבריסק, ליטא,
בט"ו בניסן תרכ"ט, 27 במארס 1869. היא למדה בגימנסיה רוסית וכן עברית אצל
מורים פרטיים. בהכשרתה המקצועית למדה צילום, אולם לא עסקה בכך. החלה לכתוב בגיל צעיר, בעידודו של י"ל גורדון. עלתה ארצה ב-1889 עם נישואיה למדריך החקלאי
יחיאל-מיכל פוחצ'בסקי. התגוררה בראשון לציון ובין היתר עסקה בפעילות
ציבורית: היתה בין מקימות "דבורה", אגודת נשים להפצת השפה העברית, פעלה לסיוע לנצרכים ולנזקקים בארגנה נשים לחברה בשם "לינת צדק"
ו"קופת מלווה" לסיוע כספי ולהלוואות. כמו כן הובילה את המאבק המתמשך של
הנשים בראשון לציון לשוויון-זכויות. רק ב-1919 הוענקה לנשים הזכות לבחור
ולהיבחר, ובבחירות לוועד המושבה שהתקיימו בשנה זו זכתה פוחצ'בסקי במספר
הקולות הרב ביותר. כאן אמורה היתה לשמש ראש הוועד, "אלא שהשעה [סוף מלחמת
העולם הראשונה] היתה שעת חירום ורבת-אחריות, ותמסור נחמה את ההנהלה לידיים
... יותר מנוסות". מ-1919 שימשה, פרט ליושבת-ראש "אגודת הנשים"
במושבתה, חברת מרכז של "התאחדות נשים עבריות לשיווי-זכויות" וצירה לאספת
הנבחרים הראשונה (1920). את פעילותה הספרותית החלה בסיפורים קצרים (גם
לילדים) ומאמרים שפורסמו בבמות שונות. חתמה בשם-העט "נפש". נחמה פוחצ'בסקי נפטרה בראשון-לציון בז'
בסיוון תרצ"ד, 21 במאי 1934.