לוסי מנוח-קולנשר נולדה ב-1923 בסופיה שבבולגריה. ב-1941 עלתה ארצה ושרתה שנתיים בפלוגות העבודה של בית"ר בראש פינה. בשנים 1943־1945 למדה בביה"ס לעבודה סוציאלית בירושלים וסיימה בהצטיינות. אחר כך עסקה בעבודה סוציאלית בעיריית תל-אביב (1945־1948) ובמשרד החקלאות (1948־1950). נישאה לראובן קולנשר ב-1948 והתמסרה בעיקר לגידול הילדים.
בשנים 1968־1973 החלה פריחתה הלירית, כאשר למדה ספרות עברית ופילוסופיה לתואר ראשון באוניברסיטת תל-אביב, בעידוד אחת ממורותיה, הד"ר לילי רתוק. אהבתה העזה לספרות עברית התבטאה גם באדיקות בה היתה מבקרת כסטודנטית שלא מן המניין בהרצאות, משנת 1984 ועד פטירתה – גם כשמצבה הבריאותי הידרדר מאוד.
משיריה של ל. מנוח פורסמו בכתב-העת "האומה" ובקובץ "קולות" (1987). נכדה הוא המשורר
והמוזיקאי מתן-ארז קולנשר.
[צילום: המשפחה, מתן-ארז קולנשר]
לוסי מנוח-קולנשר נולדה ב-1923 בסופיה שבבולגריה. ב-1941 עלתה ארצה ושרתה שנתיים בפלוגות העבודה של בית"ר בראש פינה. בשנים 1943־1945 למדה בביה"ס לעבודה סוציאלית בירושלים וסיימה בהצטיינות. אחר כך עסקה בעבודה סוציאלית בעיריית תל-אביב (1945־1948) ובמשרד החקלאות (1948־1950). נישאה לראובן קולנשר ב-1948 והתמסרה בעיקר לגידול הילדים.
בשנים 1968־1973 החלה פריחתה הלירית, כאשר למדה ספרות עברית ופילוסופיה לתואר ראשון באוניברסיטת תל-אביב, בעידוד אחת ממורותיה, הד"ר לילי רתוק. אהבתה העזה לספרות עברית התבטאה גם באדיקות בה היתה מבקרת כסטודנטית שלא מן המניין בהרצאות, משנת 1984 ועד פטירתה – גם כשמצבה הבריאותי הידרדר מאוד.
משיריה של ל. מנוח פורסמו בכתב-העת "האומה" ובקובץ "קולות" (1987). נכדה הוא המשורר
והמוזיקאי 