זהר פרידמן נולדה ברחובות בשנת 1968 לאב יוצא קיבוץ דתי, כלכלן וקצין פעיל במילואים ולאם תל-אביבית, מרפאה בעיסוק. היא האמצעית מבין שלושה אחים. כשהיתה בגיל שנה עברה משפחתה לירושלים. גדלה בשכונת בית הכרם בירושלים ולמדה בבי"ס ממלכתי דתי. בגיל 14 הפכה לחילונית. היא עזבה את התיכון הדתי לבנות בו למדה אז, עשתה עוד תקופה קצרה בפנימייה צבאית, ומשם עברה לתיכון רגיל. למדה במגמה ריאלית אך התעניינה יותר בספרות ופילוסופיה אותם בחרה להמשיך וללמוד לבד. בצבא שירתה כמדריכת קורס חובשים בבי"ס לרפואה צבאית. בשנת 1988 עם שחרורה, התחילה ללמוד רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. בתקופה זו הכירה את חברה לחיים, גיטריסט ג'אז והשניים עברו לתל-אביב. בתל-אביב למדה משפטים באוניברסיטת תל-אביב. בתקופה זו החלה לפרסם שירים בכתבי עת ומוספים ספרותיים (בעיקר בעיתון 77). בשנת 1994 עם סיום לימודי המשפטים, נסעה עם חברה המוסיקאי לאירופה ובמשך שנה התגוררה בברלין ובז'נבה לסירוגין. לפרנסתה עבדה במכירת כובעים וחגורות בירידים. את יתר זמנה הקדישה למחזור שירי הטבע אותו השלימה בתקופה זו. בשנת 1995 שבה לארץ ולאחר תקופת ההתמחות עבדה כעורכת דין במשרד תל-אביבי. בשנת 1998 יצא לאור ספר השירים שלה "מזוודות ואנשים". בשנת 1999 נסעה לפריז והצטרפה לחברה לחיים שהתגורר שם. בפריז היה להם מלון דירות קטן וציורי ברובע סן ז'רמן. בצד הטיפול בענייני המלון, החלה לכתוב פרוזה. בשנת 2001 פרסמה את הנובלה "התלונה". (את הסיפור ערך נתן שחם, שהיה גם עורכו הראשון של "מרתון"). בשנת 2004 עברה ללונדון שם התגוררה מספר שנים. בלונדון, גידלה את בתה הקטנה בין אגם ברבורים לחנויות ספרים ופיות ובתקופה זו, כתבה את "מרתון". בסוף שנת 1998, סמוך ללידת בנה, חזרה לישראל. כאן שיפצה בית ישן בכפר שמריהו בו היא מתגוררת. היא מגיעה לתל-אביב מדי יום, עומדת הרבה בפקקים ועסוקה בכתיבת נובלה חדשה.
זהר פרידמן נולדה ברחובות בשנת 1968 לאב יוצא קיבוץ דתי, כלכלן וקצין פעיל במילואים ולאם תל-אביבית, מרפאה בעיסוק. היא האמצעית מבין שלושה אחים. כשהיתה בגיל שנה עברה משפחתה לירושלים. גדלה בשכונת בית הכרם בירושלים ולמדה בבי"ס ממלכתי דתי. בגיל 14 הפכה לחילונית. היא עזבה את התיכון הדתי לבנות בו למדה אז, עשתה עוד תקופה קצרה בפנימייה צבאית, ומשם עברה לתיכון רגיל. למדה במגמה ריאלית אך התעניינה יותר בספרות ופילוסופיה אותם בחרה להמשיך וללמוד לבד. בצבא שירתה כמדריכת קורס חובשים בבי"ס לרפואה צבאית. בשנת 1988 עם שחרורה, התחילה ללמוד רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. בתקופה זו הכירה את חברה לחיים, גיטריסט ג'אז והשניים עברו לתל-אביב. בתל-אביב למדה משפטים באוניברסיטת תל-אביב. בתקופה זו החלה לפרסם שירים בכתבי עת ומוספים ספרותיים (בעיקר בעיתון 77). בשנת 1994 עם סיום לימודי המשפטים, נסעה עם חברה המוסיקאי לאירופה ובמשך שנה התגוררה בברלין ובז'נבה לסירוגין. לפרנסתה עבדה במכירת כובעים וחגורות בירידים. את יתר זמנה הקדישה למחזור שירי הטבע אותו השלימה בתקופה זו. בשנת 1995 שבה לארץ ולאחר תקופת ההתמחות עבדה כעורכת דין במשרד תל-אביבי. בשנת 1998 יצא לאור ספר השירים שלה "מזוודות ואנשים". בשנת 1999 נסעה לפריז והצטרפה לחברה לחיים שהתגורר שם. בפריז היה להם מלון דירות קטן וציורי ברובע סן ז'רמן. בצד הטיפול בענייני המלון, החלה לכתוב פרוזה. בשנת 2001 פרסמה את הנובלה "התלונה". (את הסיפור ערך נתן שחם, שהיה גם עורכו הראשון של "מרתון"). בשנת 2004 עברה ללונדון שם התגוררה מספר שנים. בלונדון, גידלה את בתה הקטנה בין אגם ברבורים לחנויות ספרים ופיות ובתקופה זו, כתבה את "מרתון". בסוף שנת 1998, סמוך ללידת בנה, חזרה לישראל. כאן שיפצה בית ישן בכפר שמריהו בו היא מתגוררת. היא מגיעה לתל-אביב מדי יום, עומדת הרבה בפקקים ועסוקה בכתיבת נובלה חדשה. 