ר׳ אריה ליב (ליאון) שיינהויז נולד בעיר רדושקוביץ, פלך וילנא ביום ב׳ חול-המועד סוכות תרכ״ו, 6 באוקטובר 1865*. נתחנך על-ידי מורים משכילים ולמד לימודי קודש וחול. בשנת תרמ״ב (1882) החל להתעסק במסחר אביו בסחר עצים. בשנת תרמ״ה (1885) החל לפרסם ממאמריו ב״המגיד״, ״המליץ״ ו״הצפירה״ ועוד בעניני ספרות. שיינהויז פרסם גם בעתונים גרמניים על נושאים חברתיים. בתרנ״א (1891)  פרסם את ספרו ״שקר רדפוני״ על רדיפות התלמוד בימי הביניים. באותה שנה נישא בעיר מֶמֶל (כיום קלייפדה Klaipėda בליטא) והמשיך בתורה וספרות ומסחר. בתרנ״ה (1895) פרסם ספרו השני ״ללמוד וללמד״, לקורות החינוך בישראל ובתרנ״ז (1897) ערך והכין לדפוס את כתבי ידיד נעוריו מרדכי צבי מנה שנפטר בגיל צעיר ממחלת השחפת. שיינהויז היה ידידם של סופרי דורו, מנכבדי הקהילה במֶמֶל ומחשובי משכיליה. ייסד את ה״ליטעראטור-פאריין״ בעיר מגוריו ואגודה בשם ״דוברי עברית״. שיינהויז היה מעורכי ה-Memeler Dampfboot, עיתון גרמני-ליטאי ספרותי. בימי מלחמת העולם הראשונה ולאחריה התרושש וחי בדוחק רב. נפטר בעיר מגוריו.
* לפי מקור אחר נולד ב־1867 ונפטר ב־1937.
[מקורות: דור רבניו וסופריו לב״צ איזנשטדט, 1895]

ספריו:

עריכה:

על המחבר ויצירתו: