אהוד לולי נולד בגוריציה, איטליה, בכ' באב תקפ"ו, 23 באוגוסט 1826 לאביו, שמואל חיים לולי (שחבד"ל). לאחר סיימו לימודיו בבית-ספר תיכון בעירו, למד בבית המדרש לרבנים בפאדובה והוסמך לרבנות ב-1854. חזר לגוריציה ועם מותו של שמואל דוד לוצאטו (1865) נתמנה במקומו למורה בבית המדרש לרבנים בפאדובה וקיים כהונה זו עד סגירת המוסד (1871). מ-1869 שימש כרבה הראשי של פאדובה ומ-1877 מרצה לעברית וארמית באוניברסיטת פאדובה ומ-1886 פרופסור. לולי פירסם חקרי-יהדות באיטלקית ובעברית, פירסם מסות ב"השלוח" (כרכים א-ג), שהעורך, אחד-העם, נאלץ לצאת נגד הנעימה הראדיקאלית שבהם כלפי ערכים שבמסורת. משירי-הזדמנות שלו יצא לחוד מספדו על מות שד"ל ("אל הילקח המורה שד"ל", פאדובה 1865). לולי נפטר בפאדובה בז' בטבת תרס"ה, 15 בדצמבר 1904.

ספריו:

עריכה:

על המחבר ויצירתו: