מאיר בן ירמיהו איש-שלום פרידמן נולד
בעיר קרשנא (Kružná), מחוז קאשוי (Košice), כיום בסלובקיה,
בד' בתמוז תקצ"א, 15 ביוני 1831*.
גדל והתחנך בכפרי סביבתו. מגיל 12 למד בישיבות הונגריה.
בגיל 17 החל בלימודי תנ"ך ובעיון בספרי השכלה. עסק בהוראה ונדד עקב-כך בין
ערי הונגריה. בתרט"ז נשא אשה באחד הכפרים ועסק שם בחקלאות. אחר מות אשתו
עזב את הונגריה ובתרי"ח (1858) בא לוינה, להשתלם במדעים כלליים. בתרכ"ד
(1864) נתמנה כמורה ב"בית המדרש" שהקים אדולף ילינק בוינה והורה שם תנ"ך,
תלמוד ומדרש. עם הקמת בית המדרש לרבנים בוינה (1893) נתמנה מורה למדרש
ואגדה ושרת בכהונתו זו עד מותו בכ"ט בחשון תרס"ט, 23 בנובמבר 1908.
איש-שלום פירסם מחקרים ומאמרים בענייני ספרות-ישראל העתיקה באכסניות
העבריות: "בית המדרש", "בכורים", "השחר", "בית תלמוד", "המליץ", "ירושלים",
"החוקר", "העברי" (ניו יורק), "הגורן", "השלוח"
ועוד. איש-שלום עסק בעיקר בחקר המדרשים והאגדה היהודית העתיקה. מהדורותיו
למדרשים עתיקים, בצירוף בירורי נוסחאות ופירושים משלו בשם: "מאיר עין" הן:
"ספרי דבי רב" (וינה, תרכ"ד), "מכילתא דרבי ישמעאל על ספר שמות" (וינה,
תר"ל), "מדרש פסיקתא רבתי" (וינה, תר"ם), "מסכת מכות" (וינה, תרמ"ח), "מאיר
עין על סדר והגדה של פסח" (וינה, תרנ"ה), "סדר אליהו רבה וסדר אליהו זוטא"
(וינה, תרס"ב), "נספחים לסדר אליהו זוטא" (וינה, תרס"ד), "ברייתא דמלאכת
המשכן" (וינה, תרס"ח), "ספרא דבי-רב" (מדרשי תנאים לספר ויקרא, יצא לאור
לאחר מותו, ברסלוי, תרע"ה). עסק גם בביאורי מקראות ואף פירש ספרים שלמים
מספרי המקרא. ערך (יחד עם א. ה. וייס) את כתב-העת לדברי מחקר "בית
תלמוד" (5 כרכים, וינה, 1881 עד 1889) ופירסם שם מאמרים ומחקרים. איש-שלום
הניח אחריו בכתובים כמה חיבורים בעברית ובגרמנית. עריכה: |