יעקב נחום אפשטיין, פילולוג וחוקר תלמודי, נולד בבריסק דליטא (כיום ברסט בבלארוס) בכ״ד בחשון תרל״ט, 21 בנובמבר 1878.  נתחנך אצל אביו ולאחר מכן למד בישיבת מיר ובוילנה. מנעוריו הלך בעקבות הגר״א, שאפשטיין היה ממעריציו, ונתרחק מן הפילפול. ב־1907 יצא לוינה ולמד פילולוגיה שמית באוניברסיטה שם. המשיך לימודיו וסיימם באוניברסיטת ברן (1911–1913) עם תואר דוקטור על חיבורו: Der Ganoäische Kommentar zur Ordnung Tohoroth. ב־1913 יצא לברלין. ב־1923 נתמנה מרצה לבלשנות תלמודית בבית המדרש העליון למדעי היהדות בברלין. משהוקמה האוניברסיטה העברית בירושלים הוזמן (ב־1925) לכהן בה כפרופסור לתלמוד ובתפקיד זה כיהן בה כחצי־יובל שנים. בתש״י יצא ספר־יובל לכבודו לרגל מלאת לו שבעים שנה.
        אפשטיין פירסם עשרות מחקרים בתחום חקר המשנה והתלמודים, תורת הגאונים והראשונים ובתחום הפילולוגיה השמית. מחקרו הראשון פירסם ב״המליץ״ ב־1902 (מחקר זה : ״להקים שם רבנו ברוך מארץ יון״, יצא בתרפ״ח בחיפה, בחוברת מיוחדת). מאז פירסם מחקרים מרובים בגרמנית, עברית, צרפתית ואנגלית בבלשנות תלמודית, חקר התלמוד ספרות הגאונים וימי־הביניים, פירושי ראשונים ועוד. בתרע״ה–תרפ״ד נתפרסמה ע״י חברת ״מקיצי נרדמים״ ההוצאה המדעית של פירוש הגאונים לטהרות, שערך אפשטיין (השלמות לפירוש זה פירסם אפשטיין בתרביץ, ט״ז). בתש״ח יצא בשני כרכים ספרו היסודי ״מבוא לנוסח המשנה״, ובכת״י הניח אחריו אפשטיין ספרים אלה: מבוא למשנה, מבוא לתוספתא, מבוא למדרשי הלכה, מבוא לירושלמי, דקדוק ארמי־בבלי. אפשטיין גם ערך את ההוצאה החדשה של סדר נזיקין שבתלמוד הבבלי (עם תרגום עברי ועם פירוש חדש). – אפשטיין עשה גדולות במחקר התלמוד; ביקש לבוא עד חקר הנוסח הנכון של המשנה והוכיח את כוחו הגדול בביקורת הטכסט ובלכסיקוגראפיה תלמודית. מחקריו מצויינים בעמקותם ובמקוריותם, בבקיאותם ובדייקנותם. ספריו : ״מבוא לנוסח המשנה״ (נוסח המשנה וגלגוליו מימי האמוראים הראשונים עד דפוסי ר׳ יום טוב ליפמן הלר בעל תוספות־יום־טוב. א–ב תש״ח), ״מבואות לספרות התנאים, משנה, תוספתא ומדרשי הלכה״ (תשי״ז), ״דקדוק ארמית בבלית״ (ערוך בידי תלמידו ע. צ. מלמד, שהוציא את ספריו מעזבונו. תש״ך), ״מבואות לספרות האמוראים״ (תשכ״ג) . הוציא וההדיר : פירוש הגאונים על סדר טהרות, המיוחס לרב האי גאון (ברלין, תרפ״א–תרפ״ד. המבוא נדפס לפני כן בגרמנית ב־1915), פירוש רבי יהודה בר נתן לכתובות וליקוטי פירושים אחרים (תרצ״ג) ו״מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי״ (תשט״ו). היה בין עורכי הקבצים: ״דביר״ (עם י. מ.  אלבוגן ונ. ה.  טור־סיני, ברלין, תרפ״ג), וכן הקים וערך את הרבעון למדעי היהדות והרוח ״תרביץ״ (ירושלים, תר״ץ–תשי״ב). הוסיף הערות מרובות לאוצר הגאונים של ב״מ לוין וערך את התרגום העברי לתלמוד הבבלי, שהתחיל יוצא על ידי ע״צ מלמד מ־1952 ואילך.
    יעקב נחום אפשטיין נפטר בירושלים בג׳ באדר תשי״ב, 29 בפברואר 1952.

ארכיון יעקב נחום אפשטיין בספריה הלאומית

יצירות יעקב נחום אפשטיין בפרויקט בן־יהודה

נכתב  עבור האנציקלופדיה העברית
[מקורות נוספים: קרסל, ויקיפדיה, יכין אפשטיין: ביוגרפיה] 

ספריו:

• מבואות לספרות האמוראים : בבלי וירושלמי (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס ; תל־אביב : חברת דביר, תשכ״ג 1962) <ערוך בידי תלמידו עזרא ציון מלמד>

עריכה:

על המחבר ויצירתו: