יעקב נחום אפשטיין נולד בבריסק (כיום ברסט בבלארוס) בכ"ד בחשון תרל"ט, 21 בנובמבר 1878.  נתחנך אצל אביו ולאחר מכן למד בישיבת מיר. מוילנה, בה חי מ-1902 , יצא לוינה ב- 1907 ולמד באוניברסיטה שם. המשיך לימודיו וסיימם באוניברסיטת ברן (1911־1913). ב-1913 יצא לברלין ועשה בה עד עלייתו לארץ-ישראל. ב-1923 נתמנה מרצה לבלשנות תלמודית בבית המדרש העליון למדעי היהדות בברלין. משהוקמה האוניברסיטה העברית בירושלים הוזמן (ב-1925) לכהן בה כפרופסור לתלמוד והורה מקצוע זה עד שנותיו האחרונות. מחקרו הראשון פירסם ב"המליץ" ב-1902 (מחקר זה : "להקים שם רבנו ברוך מארץ יון", יצא בתרפ"ח בחיפה, בחוברת מיוחדת). מאז פירסם מחקרים מרובים בגרמנית, עברית, צרפתית ואנגלית בבלשנות תלמודית, חקר התלמוד ספרות הגאונים וימי-הביניים, פירושי ראשונים ועוד. ספריו : "מבוא לנוסח המשנה" (נוסח המשנה וגלגוליו מימי האמוראים הראשונים עד דפוסי ר' יום טוב ליפמן הלר בעל תוספות-יום-טוב. א-ב תש"ח), "מבואות לספרות התנאים, משנה, תוספתא ומדרשי הלכה" (תשי"ז), "דקדוק ארמית בבלית" (ערוך בידי תלמידו ע. צ. מלמד, שהוציא את ספריו מעזבונו. תש"ך), "מבואות לספרות האמוראים" (תשכ"ג) . הוציא וההדיר : פירוש הגאונים על סדר טהרות, המיוחס לרב האי גאון (ברלין, תרפ"א-תרפ"ד. המבוא נדפס לפני כן בגרמנית ב-1915), פירוש רבי יהודה בר נתן לכתובות וליקוטי פירושים אחרים (תרצ"ג) ו"מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי" (תשט"ו). היה בין עורכי הקבצים: "דביר" (עם י. מ.  אלבוגן ונ. ה.  טור-סיני, ברלין, תרפ"ג), וכן הקים וערך את הרבעון למדעי היהדות והרוח "תרביץ" (ירושלים, תר"ץ-תשי"ב). הוסיף הערות מרובות לאוצר הגאונים של ב"מ לוין וערך את התרגום העברי לתלמוד הבבלי, שהתחיל יוצא על ידי ע"צ מלמד מ-1952 ואילך. יעקב נחום אפשטיין נפטר בירושלים בג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952.
[מקורות: קרסל, ויקיפדיה]

ספריו:

• מבואות לספרות האמוראים : בבלי וירושלמי (ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס ; תל-אביב : חברת דביר, תשכ"ג 1962) <ערוך בידי תלמידו עזרא ציון מלמד>

עריכה:

על המחבר ויצירתו: