שמעון יהודה סטניסלבסקי נולד בעיר
ניקופול, פלך יקטרינוסלב, כיום באוקראינה, בכ"ה בכסלו תר"י, 10 בדצמבר 1849 לאביו, משה ב"ר יוסף דב, סוחר
מצליח ועתיר נכסים. בצעירותו יועד לקריירה בתחום המסחר, אך לבסוף התגבר על התנגדותו של אביו, ובשנים 1863־1864 קיבל חינוך עברי אצל אברהם דוב דובּזֶביץ', שהגיע ליקטרינוסלב מפינסק ב-1861. בתקופה זו ניהל התכתבות עם משכילים עבריים כאברהם דוב לבנזון (אד"ם הכהן) ושמואל יוסף פין; אולם מורהו החדש, אליהו (איליה) אוֹרְשַנְסקי, דחף אותו בכיוון אחר: תחת הדרכתו קרא סטניסלבסקי בכתביהם של הנרי תומאס באקל, ג'ון ויליאם דרייפר, צ'ארלס דארווין וג'ון סטיוארט מיל, והחל בלימוד שיטתי של לטינית, מתמטיקה ומדעים נוספים. כבר בנערותו, בהיותו תלמידו של דובּזֶביץ', פרסם סטניסלבסקי מאמר ב"המליץ", ובהמשך הוסיף לכתוב בו. הקריירה העיתונאית שלו בעיתונות הרוסית נפתחה בכתיבה לעיתון הרוסי הליברלי המוביל "סנקט-פטרבורגסקייה וידומוסטי" (Санкт-Петербургские ведомости, בכתיב שנהג אז: С.-Петербургскія Вѣдомости) ולביטאון ליהודי רוסיה "דיֶן" (День, רוסית: 'היום'), שבועון במגמה רוסיפיקטורית קיצונית שייסד וערך באודסה ש' אורנשטיין בהשתתפות מנשה מרגלית ואורשנסקי (כחבר המערכת) בראשית קיץ 1869. בעקבות מאמר שפרסם על יצירתו של הסופר והסאטיריקן העברי יצחק אֶרְטֶר (ערטער), איש תנועת ההשכלה בגליציה, נתוודע למרגלית ולעיתונאי והמו"ל אדולף לנדאו, שהחל ב-1871 לפרסם את המאסף "הביבליותיקה היהודית" ("ייברייסקאיה ביבליותיקה"). בשנת 1881, כשייסד לנדאו את כתב העת היהודי הרוסי "ווֹסחוֹד", הציע לסטניסלבסקי את משרת עורך המשנה. עם המונוגרפיות שחיבר סטניסלבסקי נמנות תיאור בית הספר היהודי של ב' שטרן בקישינב ("ווסחוד", אפריל 1884) וביוגרפיות של
מנדל לפין, ישראל מזמושץ' ("ווסחוד", יוני 1886), היימן הורוויץ (Hyman Hurwitz), מנשה בן פורת, שלמה פוזנר, בנימין מנדלשטם, ר' יעקב קרנץ (המגיד מדוּבנא) ואבא גלוּסק.
סטניסלבסקי פרסם מאמרים רבים בהיסטוריה ובנושאים נוספים, וגם בכתבי העת העבריים של התקופה, כמו "היום", "המליץ"
ו"השלוח". לעתים
השתמש בשמות העט "הרואה" ו-"Z".
[מקורות: אוטוביוגרפיה ב"ספר
זכרון לסופרי ישראל החיים אתנו כיום", עמ' 156־162;
ויקיפדיה]
