ישראל
בנימין לבנר נולד באב תרכ״ב, אוגוסט 1862 בטרודיליובובקה,
מושבה יהודית בפלך יקאטרינוסלאב, רוסיה. למד בישיבת זלאטופול ואחר עבר ללימודי חול
והוסמך ב-1881 להוראה. היה מנהל בית ספר ביקאטרינוסלאב, ומפקח
על בתי הספר של ״חברת מפיצי השכלה״. מ-1906 ועד מותו שימש גם
כ״רב מטעם״ בלוגאנסק. עיקר פירסומו של לבנר בא בזכות מפעליו בתחום הספרות לילדים בעברית,
כמחבר, כמתרגם וכעורך. ספרו הראשון ״רֵע הילדים״ (תרנ״ב), ספר לימוד כרסטומאטי, זכה
מיד לתפוצה רבה, ומאז היח לבנר מפרסם סיפורים ועיבודים רבים, בעיקר בסדרה ״ביבליותיקה
לילדים״, שהיו ספרי-הקריאה העבריים הראשונים, שכוונו במיוחד, בשפתם ובגישתם, לגיל הילדות.
ספרו העיקרי הוא ״כל אגדות ישראל״ (א׳-ב׳, תרנ״ח-תר״ס), אגדות חז״ל מעובדות ומותאמות
לרוח הילדים ולידיעותיהם. הספר זכה להצלחה מרובה, יצא בהרבה מהדורות ןתורגם ללשונות
אחדות. לבנר ערך גם עתוני ילדים, ביניהם: ״החיים והטבע״ (תרס״ה-תרס״ו), ״הפרחים״ (תרס״ח-תרע״ג),
ואף שבועון ברוסית Юный Израиль (״ישראל הצעיר״, 1906). מבין
תרגומיו יש לציין את ״מלחמת אחים״ לויקטור הוגו, ו״המוהיקאני האחרון״ לפ. קופר. ישראל
בנימין לבנר נפטר בלוגאנסק, מזרח אוקראינה, בכסלו תרע״ז, דצמבר 1916.
[מקורות: קרסל, האנציקלופדיה העברית, לקסיקון אופק לספרות ילדים,
ויקיפדיה]
[צילום: אוסף אברהם שבדרון, הספריה הלאומית, ירושלים]
הקריאה העברית : על פי שיטת הד״ר פריזן (ווארשא : תושיה, דפוס מ. י. האלטער
ושותפו, תר״ס 1899)
ידידנו : מכיל בקרבו דבר פרשת כל החגים והצומות והתפלות היותר נחוצות לילדים
המתחילים להתפלל, ומתרגם כלו מלה במלה בשפת רוסיה (ורשה : תושיה, דפוס מ. י. האלטער
ושותפו, תר״ס 1900)
כל אגדות ישראל : קובץ כל אגדות ישראל מן בריאת העולם עד העת החדשה, ערוכות
על פי המקורים הראשונים וכתובות בלשון המקרא בסדר הזמנים (פיעטרקוב : תושיה, דפוס
שלמה בעלכאטאווסקי, תרנ״ח-תרס״ג) <4 כרכים>
בן ציון : ספור מחיי ילדי ישראל ברומניה (קראקא : ל. ז. פייבוסוביץ, דפוס
יוסף פישער, תרס״ג 1903)
זבה-אלרן, צפי. ׳כל אגדות ישראל׳ לישראל בנימין לבנר ושאלת חינוכו
של הילד העברי. בספרה: זיכרונות חדשים : אסופות האגדה
ועיצובו של קנון עברי מודרני (ירושלים : יד יצחק בן-צבי, תשע״ז 2017), עמ׳
131־162.