משה טמקין נולד בשדלץ, פולין, בו' בחשון
תרמ"ו, 15 באוקטובר 1885 לאביו דב טמקין. קיבל חינוך מסורתי וכן למד בגיל
צעיר שפות אירופה. היה פעיל בתנועה הציונית ועלה ארצה ב-1906. עסק בארץ
במלאכות שונות (פועל חקלאי בגליל ובפתח תקוה, פועל תעשייה ביפו, שומר בחוות
כנרת ועוד) והיה חבר מרכז "הפועל הצעיר", מזכיר הסתדרות פועלי הגליל (1916)
והשומרון (1918). החל ללמוד רפואה בביירות (1911) והפסיק בשנות מלחמת-העולם
הראשונה. ב-1922 סיים שם לימודיו ברפואה ועסק מאז במקצועו בחיפה ובעמק. משה
טמקין החל לפרסם סיפורים ורשימות בימי העלייה השנייה וכן פירסם מאמרים
ומחקרים בענייני רפואה בעברית ובצרפתית. אחיו הצעיר היה המשורר
והמתרגם מרדכי טמקין. משה טמקין נפטר בחיפה ביום כ"א באייר תשי"ח, 11 במאי
1958.
[מקורות: קרסל]
