מנחם תלמי נולד ברמת גן לאביו, אפרים תלמי ואמו, טובה בת מנחם לנצנר, ביום י"א בתשרי תרפ"ז, 19 בספטמבר 1926. למד בצעירותו בבית-החינוך לילדים עובדים בתל-אביב ובכפר-הנוער בן-שמן .בגיל 18 הצטרף להכשרה מגויסת ושהה בקיבוץ מזרע. בתקופת המאבק השתתף בפעולות מחתרת של ה'הגנה'. בפרוץ מלחמת-העצמאות השתתף בקרבות ירושלים ושער-הגיא בשורות חטיבת 'גבעתי'. אחרי שחרורו היה כתב משוטט של השבועונים "במחנה" ו"דבר השבוע". ב-1956 - הצטרף למערכת העיתון "מעריב" ופירסם בו מאות כתבות ורפורטז'ות בלטריסטיות, שבזכותן הוענק לו פרס שווימר לעיתונאות. מנחם תלמי נמנה על דור הסופרים הצברים, שספגו מילדותם את הווי הארץ ומראותיה ועשו את צעדיהם הראשונים בספרות בימי מאבק ומלחמה. סיפורו הראשון, שנדפס ב-1946, הוקדש לפיצוץ תחנת הראדאר על הכרמל. ספרו הראשון , "לחיות לחיות" (1949), הוא קובץ של סיפורי מלחמה בעלי רקע אותנטי.  הוא החל לפרסם, בקצב גובר והולך, ספרים על המלחמה שהיתה, על בטחון ישראל, לקסיקונים ומדריכים, מהם שכתב בעצמו ומהם שכתב וערך יחד עם אביו. הוא אף היה סופר פורה לנוער וספריו, ביניהם "יחי האומץ", "הבחורים לא הכזיבו" ו"הכנופייה של חיימו", זכו לתפוצה גדולה. רוב ספריו לנוער פורסמו תחילה בהמשכים בשבועון "דבר לילדים" וזיכו אותו בפופולריות רבה בקרב הדור הצעיר.  ספריו לילדים ולנוער מתארים בסגנון דינאמי קולח את קורותיהם של צברים פשוטי הליכות ואוהבי ארצם, המוצגים על מעלותיהם וחולשותיהם, שמטרותיהם הפרטיות זהות כמעט תמיד ליעדיהם הלאומיים. תיאורי נוף והלך-נפש מובאים בצמצום, ואילו הדיאלוגים הרבים כתובים בשפה יומיומית טבעית.  תלמי היה אחד העיתונאים המרכזיים ב"מעריב" במשך כ-35 שנה. הוא נודע בכתבותיו שתיארו מקומות בארץ, אנשים ואירועים מסעירים לפני קום המדינה ולאחר מכן. על מאמריו וכתבותיו חתם בשמות שונים, ביניהם שמו המלא, מ' סייר ומ' אחי-דורון. "כתב משוטט", נהגו לכנותו, והוא לא הסתיר את אהבתו לסייר ברחבי הארץ ולכתוב על נופים ואנשים. לא תמיד כתב על אנשים ואירועים ב"זרם המרכזי" של חיי המדינה. הוא הרבה לתאר את "ישראל השנייה", ויחס מיוחד היה לו לעיר יפו, שנודעה בהווי שלה, בניחוחותיה המיוחדים, אך גם כעולמם של פושעים גדולים וקטנים. כתבותיו הצבעוניות על יפו, שעם השנים זכו לכינוי "תמונות יפואיות", היו מותג ממש – הן של תלמי והן של עיתונו, "מעריב". כינוסן בספרים (לא פחות משישה) והפיכתן לסדרת טלוויזיה בשנים 1995־1996 האדירו עוד יותר את שמו וקישרוהו קשר בל יינתק ליפו.  מנחם תלמי היה גם מבקר מסעדות פופולרי (בחתימת: מאו"ל = מנחם אוהב לאכול) בעיתון  "מעריב". ברשימותיו השבועיות הוא סקר מסעדות בכל רחבי הארץ, לרבות נידחות ביותר, בשפה צבעונית ולאו דווקא תוך התעמקות בסודות הבישול. כשתקפו אותו על שאינו "מבקר מסעדות מקצועי", נהג להשיב: "אני לא מבקר מסעדות, אלא סוקר מסעדות". בראיון איתו הסביר: "אני לא מבין באוכל ולא היו לי יומרות להיכנס לענייני האוכל. לא תיארתי את טיב הבשר, אם הוא מעושן מספיק, מופשר או טרי, כי אני לא טבח או שף". מנחם תלמי היה נשוי לדליה בת ישראל שפילבג. להם בן, שי תלמי ונכדים. מנחם תלמי נפטר בי"ב בניסן תשע"ח, 28 במארס 2018.
[מקורות: קרסל, לקסיקון אופק לספרות ילדים, לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, ויקיפדיה, מרדכי נאור באתר 'העין השביעית', תדהר]
[צילום: ראובן קסטרו]

• הנתיב החדש : "דרך בורמה" (תל אביב : שרות התרבות של צבא ההגנה לישראל, תש"ח 1948)
• לחיות לחיות : סיפורי מלחמה (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1949)
• יחי האֹמץ (תל אביב : נ. טברסקי, תשי"ב 1951) <ציורים – משה פרופס> <סיפור לילדים על רקע מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט>
• הבחורים לא הכזיבו (תל אביב : נ. טברסקי, תשי"ג 1952) <ציורים – יוסי שטרן> <סיפור מימי מלחמת השחרור>
• כך לחם ישראל : פרשיות מלחמת העצמאות (תל אביב : יזרעאל, תשי"ג 1953)
• כך התגונן ישראל : פרשת ההתגוננות והמאבק מימי השומרים ועד קום המדינה (תל אביב : עמיחי, תשי"ד 1954)
• המטוס המריא בחצות : סיפור לילדים (תל אביב : עמיחי, תשט"ו 1955) <ציורים - יוסי שטרן>
• הנזיר מאי האלמוגים (תל אביב : עמיחי, תשי"ד 1954) <ציורים - יוסי שטרן>
• תעלומת הצלחת המעופפת (או החללית) (תל אביב : עמיחי, תשט"ו 1955) <סיפור לילדים>
• בעוז רוחם (תל אביב : עמיחי, תשט"ז 1956) <סיפורים לילדים: סדר הסיפורים: מות גבורה (חנה סנש); הספינה שפרצה; שני צבעים מטומטמים; שוד בלב ים; טייס-משנה פנג; דינלה הרגמית; מכתבי קצין מצרי>
• כך לחמנו בסיני (תל אביב : עמיחי, תשי"ז 1957)
• הכנופייה של חיימו (תל אביב : עמיחי, תשי"ז 1957) <סיפור לילדים>
• שיירות באש (תל אביב : עמיחי, תשי"ז 1957) <בשעת מלחמת-השחרור... סיפורי מלחמתן של אותן שיירות נודעות">
• ילקוט דרכים (תל אביב : עמיחי, תשי"ח 1958) <"מבחר רפורטז'ות... תיאורים חיים ומרתקים של אדם ונוף, של פינות חבויות במולדת, של מראות-חטף בכרך, של רשמי מסעות על פני הארץ כולה">
• ישובים באש (תל אביב : עמיחי, תשי"ח 1958) <"במלחמת השחרור... עמידתם ללא-רתע של עשרות ישובים עבריים... בפני יחידות גדולות של צבא ערבי סדיר... של שבע מדינות">
• ישראל – דרכים וישובים : המדריך העממי החדש (תל אביב : יזרעאל, תש"ך 1960) <בשיתוף אפרים תלמי>
• מכנסי עור יגואר (תל אביב : עמיחי, תש"ך 1960) <סיפור לילדים>

• ספר הנגב : רשימות, סיפורים ושירים (תל אביב : עמיחי, תשי"ד 1953) <אנתולוגיה ספרותית. בשיתוף אפרים תלמי>
• ספר הגליל : רשימות, סיפורים ושירים (תל אביב : עמיחי, תשט"ו 1955)  <אנתולוגיה ספרותית. בשיתוף אפרים תלמי>
• ספר ירושלים : רשימות, סיפורים ושירים (תל אביב : הוצאת עמיחי, תשט"ז 1956) <אנתולוגיה ספרותית. בשיתוף אפרים תלמי>