אסתר זמצקי נולדה בסובלקי למשפחת רוזנבוים. אביה היה צלם סטודיו שצילם בעיקר דיוקנאות וממנו למדה אסתר את מלאכת הצילום. בגיל 16 נשלחה לוורשה הבירה כדי להעמיק את ידיעותיה בתחום, וכשסיימה ללמוד חזרה לעזור לאביה בסטודיו. בשנות העשרים המוקדמות של המאה ה-20 ביקש אביה לבדוק את האפשרות להגר לארץ-ישראל. הוא קנה קרקעות בחדרה אולם בגלל סיבות בריאותיות, מכר את רכושו וחזר לפולין. חיים זמצקי, חברה של אסתר מסובלקי, עלה ארצה ב-1925 והתיישב בקיבוץ גבעת השלושה. לאחר שנתיים שלח לאסתר סרטיפיקט והיא עלתה ארצה בעקבותיו ב-1927 או 1928. אסתר וחיים נישאו ב-1932 בפתח-תקווה. הם התגוררו במושבה ואסתר עבדה תקופה מה אצל הצלם אפרים ארדה בתל-אביב. באמצע שנות השלושים היא פתחה סטודיו בשם "סטודיו ארמוני" ליד ביתה בפתח-תקוה. היא עבדה כצלמת עצמאית עד סוף שנות החמישים ובשנות הששים עבדה ב"פוטו גלנר" בפתח-תקוה. זמצקי גם הרבתה לצייר, עסקה בתרגום שירים מיידיש ואף כתבה שירים שחלקן פורסמו בשנתון  קטיף בהוצאת עירית פתח-תקוה, במוסף הספרותי של 'ידיעות אחרונות' ובשבועון 'במעלה'.  ואף פרסמה ספר שירים  יום מתעורר לתחיה. אסתר זמצקי נפטרה בפתח תקוה באייר תשל"ח, מאי 1978.
[מקורות: רונה סלע. "צלמות במרחב הפרטי / צלמות במרחב הציבורי", בתוך: נשים יוצרות בישראל – 1920־1970 / עורכת - רות מרקוס (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2008)]
[צילום: הארכיון לתולדות פתח-תקוה ע"ש עודד ירקוני]

• יום מתעורר לתחיה : שירים (תל אביב : אל"ף, 1971)

• מיין טאטנס ירושה : לידער / חיה רחל אנדרעס (תל אביב : המנורה, תשל"ב 1972) <פאָרוואָרט - שלום שטערן : 20 לידער אין העברעיש ביים סוף פון בוך ; איבערגעזעצט דורך אסתר זאמעצקי>
• בנשור עלים = ווען בלעטער פאלן / לאה אלפר-לואיס (תל אביב : אל"ף, תשל"ד 1974) <פרקי זכרונות בעברית ויידיש>