אהרן
זאב אשכולי (ויינטראוב) נולד בי"ב בתשרי תרס"ב, 25 בספטמבר 1901 בלודז'
שבפולין בבית חסידי וקיבל חינוך תורני. לאחר מכן למד בבית המדרש הגבוה
לחכמת ישראל ובאוניברסיטה בברלין. בשנת 1924 עלה ארצה ועסק בהוראה והשתתף
בעתונות ובכתבי עת בסיפורים, מאמרי ביקורת ומחקרים. ב-1926 יצא ללימודים
בסורבון בפאריס, במכון הגבוה ללשונות המזרח ובבית הספר הגבוה לעתיקות שליד
הלובר. ב-1930 שב ארצה, אולם ב-1937 נקרא לפאריס לשמש מרצה לשפה העברית
בסורבון, שם לימד עד פרוץ מלחמת העולם השניה. במלחמת העולם התנדב לצבא
הבריטי ושירת כרב צבאי. ב-1939 יסד וניהל סמינריון לגננות בירושלים שנקרא
אחרי-כן על שמו. בתחילת מלחמת השחרור התנדב לשירות והיה מראשוני המארגנים
של תחנות הגיוס.
נושאי חקירתו העיקריים של א"ז אשכולי היו התנועות המשיחיות בישראל ובשבטי
ישראל הנידחים. אחד ממחקריו הגדולים בתנועות המשיחיות הוא ספרו סיפור
דויד הראובני. הספר התנועות המשיחיות בישראל הוא סיכום
עבודת-המחקר שלו רבת-השנים בתחום זה. אשכולי אף חיבר ספרים באנתרופולוגיה
ואתנולוגיה, וספר מיוחד הקדיש לחקר שבטי ישראל הנידחים, הוא ספר הפלשים,
יהודי חבש, תרבותם ומסורותיהם. לאחר מותו הוציא המכון לאתנולוגיה שעל
יד האוניברסיטה בפאריס הוצאת ביקורתית של טכסטים חבשיים, בצירוף תרגום
צרפתי שאשכולי הכינם לדפוס. אהרן זאב אשכולי נפטר בירושלים בד' בכסלו תש"ט,
6 בדצמבר 1948.
[מקורות: קרסל,
ויקיפדיה]
אסף, דוד. 'עולם שכולו אש' : אהרן זאב אשכולי וחיבורו
'החסידות בפולין'. בתוך החסידות בפולין / אהרן זאב אשכולי
(ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ"ט 1998),
עמ' 9־22.
גורן, נתן. אהרן-זאב אשכולי.
דורות : שבועון לספרות ולעניני חברה, גל'
י (ג' בכסלו תש"י, 24 בנובמבר 1949), עמ' 10 <במלאת שנה לפטירתו>
שזר, זלמן [ז.ר.]א.
ז. אשכולי.דבר,
ה' בכסלו תש"ט, 7 בדצמבר 1948, עמ'
1
<נקרולוג. חזר ונדפס
בספרו אור אישים : דברי מסה
וזכרון על פגישות שתמו (מהדורה חדשה, מורחבת ומתוקנת) (ירושלים : הספריה
הציונית, תשל"ג 1973), כרך ראשון, עמ' 262־264>