חיים יצחק חמיאל (במקור: כמיעל Chmiel) נולד באוסטרולנקה,
פולין, בכ"ד בטבת תרע"ז, 18 בינואר 1917. את השכלתו היסודית, התיכונית והפדגוגית רכש
בפולין והוסמך להוראה בוורשה. למד בישיבות לומז'ה ווורשה בפולין. ב-1938 ניהל את בית
הספר העברי במוטלה שליד פינסק. עלה ארצה באוניית המעפילים "אסימי" בתמוז תרצ"ט (יוני
1939) והיה מורה ומדריך בכפר הנוער הדתי ליד כפר חסידים (1939־1944). ב-1945 עבר לנוה
יעקב, צפונית לירושלים ועסק בהוראה. מ-1946 עבד במחלקה לענייני הנוער והחלוץ ואחר כך
במחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של הסוכנות היהודית. מ-1954 עמד בראש המחלקה לחינוך ותרבות
תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית עד לצאתו לגימלאות ב-1981. ב-11 במארס 1948
נפצע חיים חמיאל בעת
פיצוץ אגף קרן היסוד בבניין המוסדות הלאומיים בירושלים. ב-1949 קיבל תואר
שני מטעם האוניברסיטה העברית ("מלחמת החרדים במשכילים בשנות הששים והשבעים של המאה
הקודמת", עבודה שזיכתה אותו זכה בפרס קלוזנר של עיריית תל-אביב) וב-1953 תואר דוקטור
על עבודת מחקר בשירת ימי הביניים ובייחוד על פירסום ופירוש שיריו של שמואל בן יוסף
אבן ששון ("אבני השוהם"). בנוסף על עבודתו בסוכנות היהודית ובהסתדרות הציונית
העולמית עסק חמיאל בעבודת החינוך ובהוראה בעיקר במוסדות החינוך בירושלים, ריכז את ההדרכה
במועדוני הנוער בשכונות ירושלים מטעם הסתדרות "ישורון" והורה בבית צעירות מזרחי (1945),
במכון למדריכים ולמורים של עליית הנוער בבית וגן, בסמינר למורים ליפשיץ, במכון למורים
שליד ישיבת שעלבים, במכון להשתלמות של משרד החינוך בתל-אביב, באוניברסיטה העברית (פסיכולוגיה
חינוכית – 1953) ובאוניברסיטת בר-אילן, תחילה כמרצה בחוג לספרות עברית (1956־1958)
ואחר כך כמרצה בכיר בבית הספר לחינוך. ד"ר חמיאל היה גם מרצה אורח באוניברסיטאות בחו"ל,
בייחוד בישיבה אוניברסיטה בניו-יורק ובלוס-אנג'לס בענייני חינוך ומקרא. מפעלו
האחרון אחרי פרישתו מן ההוראה היה, הבאת תלמידי Yeshiva University
מניו יורק לירושלים לשם השלמת התואר השלישי, והוא עצמו ריכז את הקבוצות שבאו,
בשנים תשמ"ב, תשמ"ה ותשמ"ח. ד"ר חמיאל פרסם תשעה ספרי שירה, ספרים, מחקרים ומאמרים
רבים בתחומי החינוך וההוראה ומדעי היהדות – בייחוד בתפילה, ספרות עברית ומקרא – בכתבי
עת בארץ ובחו"ל. כן ערך קבצים פדגוגיים ודידקטיים וחלקם קשורים לנושא התורני, ביניהם
ידועים קבצי "מעיינות" ו"נתיבות", הנמצאים היום במרבית בתי הספר והמוסדות החינוכיים
בארץ ובגולה. במסגרת פעולתו למען "תורה לעם", יזם בין השאר את הוצאת עלוני העיון בפרשת
השבוע של פרופ' נחמה ליבוביץ, שהוצאו אחר כך כ"עיונים חדשים" בספרי בראשית, שמות וויקרא.
משרד החינוך הוציא ספרי הדרכה להוראת מבחר שיריו של חיים חמיאל (תשמ"ג). חמיאל פיתח
שיטה מיוחדת בפרשנות המקרא ובהוראתו – "השיטה האימננטית – אינטגרטיבית, ולפיה הוצאו
לאור עד כה שלושה ספרים "מעייני מקרא", אחד כולל 22 נושאים במקרא והשניים האחרים הם
פרשנות ומסות לספרים רות ויונה. הספר הרביעי "מעייני מקרא – מקראי קודש" יצא בהוצאת
"אלינר" של המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה. ד"ר חיים חמיאל נפטר בירושלים ביום
כ"ג באייר תשע"א, 27 במאי 2011 ונטמן בחלקת יקירי ירושלים בגבעת שאול.
[מקורות: קרסל, אופק³,
שלמה פיוטרקובסקי]
מעייני מקרא : פרשנות ומחקרים בשיטה האימאננטית-אינטרגראטיבית (ירושלים : ההתסדרות
הציונית העולמית – המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה, תשמ"ג)
<התקין והביא לדפוס – שלמה שמידט>
חיים יצחק חמיאל (במקור: כמיעל 