פביוס מיזס (פאביוס מיעזעס) נולד בברודי, גליציה, בט' בחשוון תקפ"ה, 31 באוקטובר 1824. קיבל חינוך מסורתי ואביו הכניסו לעולם ההשכלה העברית. למד מתלמידו של ר' נחמן קרוכמל (רנ"ק) על פילוסופיה יהודית וכללית. ב-1840 לקחו אביו אל ביתו של יצחק מיזס בקרקוב (דודו של האב, חוקר קבלה ומיסתורין, פילוסוף ומספר - הכל בגרמנית), שאת בתו נשא לאחר-מכן לאשה. בקרקוב השתלם בלשונות ומדעים כלליים והתרועע עם חכמי העיר ומשכיליה ובייחוד עם פמחס מנחם הלפרן ובנו מיכאל. ב-1846 שב מיזס לברודי, שם חבר לדור השני של משכילי גליציה (יצחק ארטר, י. ה. שור, אברהם קרוכמל ועוד). ב-1854 הגיע מיזס לברסלאו, שם עזר לאביו בעיסוקיו. בברסלאו נפגש עם חכמי בית המדרש לרבנים (ז. פרנקל, גרץ) ומחוצה לו (א. גייגר). ב-1867 נדד ללייפציג חי באמידות והתפרנס כסוחר.
מיזס החל בחידושי תורה, שגנזם אחר-כך ופתח בפרסום שירים, חקרי יהדות ודברי פובליציסטיקה. ספרו העיקרי היה הספר העברי הראשון על תולדות הפילוסופיה: "קורות הפילוסופיה החדשה" (לייפציג, תרמ"ז), שרק הכרך הראשון, הדן בפילוסופיה המערבית מקנט עד הגל, ראה אור, ואילו שני החלקים הנותרים (על הגל, שופנהאואר, הרבארט, הארטמן ועוד (כרך ב') ומבייקון איש ווירולאם עד קאנט (כרך ג')) נשארו בכתובים. עזריאל גינציג וש. קרונגולד הוציאו לאור אסופה משיריו (הכוללת תרגום המונולוג של המלט "להיות או לא להיות" מאת שקספיר).  מיזס השתתף ב"כוכבי יצחק", "בכורים" של קלר, "המגיד", "המליץ" ועוד, וחלק מדבריו אלה אף יצא במקובץ: "הגיוני הצופה על מעשי הדור" (סדרת מאמרים ב"המגיד" וב"המליץ" בשנים 1868־1871), וכתדפיסים: "האמונה והתבונה" (שיר על הדארוויניזם ומתמגדיו, 1878), "הקבלה והחסידות" (קונטרס עברי בשם גרמני, ברסלאו 1866). מיזס כתב הרבה גם בגרמנית. הוא נערץ על-ידי משה ליב ליליינבלום (הוא ס. ס.  ב"חטאת נעורים").
[מקורות: קרסל, Yivo Encyclopedia of Jews in Eastern Europe, Jewish Encyclopedia]