אברהם חיים אלחנני נולד בסלוניקי, יוון, בט"ו באב תרס"ט, 2 באוגוסט 1909, לאביו חיים בן אברהם ולאמו שרה בת ח' זכריה ששון. עלה לארץ עם משפחתו בשנת תרע"ב (1912). למד בבית הספר תחכמוני ובגמנסיה ריאלית, וכמה שנים באוניברסיטה העברית בירושלים (ספרות עברית, פילוסופיה עברית, "קבלה" וספרות רבנית). משנת 1931 עסק בעתונאות - כסופר ירושלמי. תחילה ב"דאר היום", ומיוני 1935 כסופר הירושלמי הקבוע של  העיתון "דבר". היה ממעצבי הרפורטאז'ה העברית החדשה בתאורי הווי מתמונות של בית המשפט (משפט רצח ארלוזורוב, משפטי ההגנה, המחתרת, המעפילים), מירושלים וסביבותיה. פינה ניכרת ובולטת ייחד ב"שיחותיו" עם אישי הרוח בירושלים ובארץ על בעיות ספרות ובעיות השעה. כסופרו הירושלמי של "דבר" שמשה ירושלים כנושא עיקרי למאמריו, תאוריו ושיחותיו שהתפרסמו בעיתונים, בשנתונים ובקבצים בארץ ובחו"ל.   אלחנני חתם בשמו המלא וכן  השתמש בפסבדונים שונים : איש יהודה, א. אלחנן, אברהם, א. ח. א.  אלחנני היה  חבר ב"הגנה", שימש חבר ועד התאגדות העתונאים בירושלים, שופט אזרחי בביה''ד לספסרות ושכר דירה, שופט בבית משפט חברים של ההסתדרות, וחבר ועדת הביקורת של מפלגת פועלי ארץ-ישראל (מפא"י).  בשנת 1940 נשא לאשה את חנה בת אברהם מנדלסון והיה אב לשני בנים: רפאל ועודד. אברהם חיים אלחנני נפטר בירושלים בו' בניסן תשס"ט, 31 במארס 2009 וארכיונו הועבר לספריה הלאומית בירושלים.
[מקורות: קרסל, תדהר, ויקיפדיה]