משה שמואלי (מרגוליאן) נולד בקונסטנטין החדשה (Novyy Konstantinov), פלך פודוליה (כיום באוקראינה) בכ״ה באב תרס״ב, 28 באוגוסט 1902 לאביו, רב העיר. למד בישיבת אודיסה, מיסודו של חיים טשרנוביץ (1916–1918) ומ-1921 בפולין ולמד בסמינר ׳תרבות׳ בוילנה. עלה ארצה ב-1925 וסיים לימודיו בבית המדרש למורים בירושלים (1928) וכן למד באוניברסיטה העברית. שימש כמורה בירושלים ואחר כך כמורה בקיבוץ השומר-הצעיר בכנרת, יגור, נהריים ומ-1937 עד 1953 באשדות-יעקב. החל את פירסומיו הספרותיים בכתב-העת קולות בעריכת אליעזר שטיינמן ומאז פירסם מאמרים בעניני חינוך בפולין ובארץ. בארץ הוציא ספרו בראשית האדם (עלילות קדומים, תשי"ז) וכן שני ספרי לימוד.
משה שמואלי נפטר בט״ו באדר ב׳ תשנ״ה, 17 במארס 1995 ונטמן בקיבוצו אשדות יעקב מאוחד.

[מקורות: קרסל, ארכיון גצל קרסל בספרייה הלאומית, אתר קיבוץ אשדות יעקב]

• פרקים בתולדות הציונות ותנועת העבודה : לבתי הספר, לנוער ולעם (תל אביב : עם עובד, תש״ז-תשי״ח) <ארבעה כרכים: חלק א. מראשית חבת ציון עד מות הרצל - חלק ב. מראשית העליה השניה עד הצהרת בלפור. חלק ג. מהצהרת בלפור עד תקופת העליה הרביעית. -- חלק ד. מן העליה החמישית עד הכרזת המדינה>
• בראשית אדם : עלילות קדומים (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשי״ז)
• קורות עמנו (תל-אביב : תרבות וחינוך, תשכ״ד 1963–תשכ״ח) <שני כרכים: לשנת הלימודים הששית ולשנת הלימודים השביעית>