יצחק בן משה רומש, סופר עברי, נולד בעיירה זֶזמר, פלך וילנא, ליטא בט״ו בניסן תקפ״ב,
13 באפריל 1822. בגיל 9 עבר עם הוריו לוילנה, שם התגורר בבית דודו אריה דאנציג (נכדו
של ר׳ אברהם דאנציג, מחבר הספר חיי אדם) ולמד בישיבות. אחרי נישואיו נעשה מורה
בבתי עשירים, תוך שהוא רוכש לעצמו השכלה ובקיאות בלשונות. לאחר שנרדף על־ידי בני משפחתו
בשל פעילותו המשכילית עבר ב-1853 לפוניבז׳, שם עסק בהוראה ופירסם סיפורים ומאמרים בהמליץ
ובהכרמל. יצחק רומש נפטר בוילנה בערב ראש חודש אלול תרנ״ד, 31 באוגוסט 1894.
רומש העניק לספרות־הנוער העברית את התרגום־בעיבוד המקיף הראשון
של רובינסון קרוזו לדפו (על־פי הנוסח הגרמני של פרנץ ראוך), שנקרא כור עוני
(וילנה 1862, מהדורה 5: 1910). תרגומו , שנעשה בסגנון מקראי נמלץ אך רהוט, זכה לפרסום
רב והלהיב את דמיונם של ילדי העיירות היהודיות במשך 50 שנה ויותר. ספריו־עיבודיו הבאים:
שלומת רשעים (וילנה 1875. תורגם לערבית־יהודית) – סיפור על רקע מלחמת 30 השנה; מגילת
אסתר השנייה על־פי ואקסמן (1883) – חיי המלך קזימיר ואהובתו היהודיה; בת חיל
על־פי פיליפסון (1889) – סיפור מחיי האנוסים; חתיכת בד על־פי קאלם (וארשה 1894)
– גורל שני יהודים שהואשמו בעלילת־דם.
בנוסף על ספריו אלה, פירסם קונטרס־ביקורת על תרגום־תהלים לרוסית
מאת אריה־ליאון מנדלשטאם בשם קנאת ספרי קודש (וילנה, תרל״ב). לאחר מותו יצא
לאור ספרו שער שבאשה (וילנה, תרנ״ה 1894).
ספר כּוּר עֹנִי : והוא ספור ... בתבנית ראָבּינזאָן החדש אשר יצא לאור זה
לא כביר בשפת אשכנז מאת ... ד"ר רויך (ווילנא : דפוס ר' יוסף ראובן בר' מנחם מן
ראם, תרכ"ב 1861) *
זלקין, מרדכי.יצחק רומש – בין ׳השכלת הפריפריה׳ ל׳השכלה
פריפריאלית׳. בתוך: עולם ישן אדם חדש : קהילות ישראל בעידן
המודרניזציה : מוגש לישראל אופנהיים בהגיעו לגבורות / עורך אלי צור (קריית שדה־בוקר
: מכון בן־גוריון לחקר ישראל, הציונות ומורשת בן־גוריון ; הוצאת הספרים של
אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס״ה 2005), עמ׳ 185–213 <כולל אוטוביוגרפיה של רומש
כפי שנתגלתה בארכיון הלל נח מגיד־שטיינשניידר המופקד במכון למדעי המזרח בסנקט
פטרבורג>