חנוך לוין, הידוע בשמו הספרותי ל. חנוך, נולד בסמורגון (בלארוס) בשנת תרע"ב (1912). לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר עם משפחתו לוילנה (ליטא), שם סיים את הגימנסיה 'תרבות' ואת בית המדרש למורים מיסודה של 'תרבות'. שנים אחדות לימד בגימנסיה העברית בפינסק. ב-1936 עלה ארצה, לימד בבתי-ספר בתל-אביב וניהל בית ספר לבנות. ב-1957 יסד את בית-הספר 'אילנות' ברמת-אביב, אותו ניהל עד פרישתו לגימלאות. לוין נפטר בתל-אביב בל"ג בעומר תש"ם, 4 במאי 1980.
לוין פירסם סיפורים, מחזות ומעשיות בחרוזים, המצטיינים בדמיון ססגוני ובשפה עשירה ומלוטשת, היונקת מן המקורות. כמה מיצירותיו נדפסו ב'דבר לילדים'. וספרו 'צלו של מלך' זיכה אותו ב-1969 בפרס המועצה לתרבות.
[מקורות: ספרו 'הקונכיה', לקסיקון אופק לספרות ילדים]
[תודה לפאול המבורג]