טוביה
סולמי נולד ב־1939 בשכונת התקוה בתל־אביב. בשנות השישים למד היסטוריה של
ארצות האיסלאם באוניברסיטה העברית בירושלים, ומאז עבד שלושים שנה כמזרחן.
בשנים 1965–1969 שימש כעורך בטאון ׳אפיקים׳ ומאז נמנה על חברי ההנהלה
והמערכת, וכן נמנה עם הנהלות עמותות ״אעלה בתמר״ ו״בית מורשת יהודי תימן״ בראש העין. בשנים 1969–1993 עבד כמזרחן במשרד הביטחון. מאז 1996 משמש כמנהל בית יהודי תימן בפתח־תקוה. סולמי הינו חוקר
ומתמחה בתולדות יהודי תימן, ספרותם ותרבותם. פרסם סיפורים ומאמרים רבים וכן פרסם חמישה ספרי שירה:
׳תפילה לגולים בעולמם׳ (1974); ׳שתי גדות למוצררה׳ (1978); ׳בטרם גשם׳
(1978); ׳עד עלות השחר׳ (1980); ׳אל הר ההר׳ (1982). שירתו של סולמי היא שירה לאומית ציונית היונקת משורשי היהדות והציונות.
סולמי זכה בפרס שבזי לשירה לשנת תשס״ה 2005.
[מקורות נוספים:
ויקיפדיה,
אגודת אעלה בתמר]
[צילום: אמיר סולמי]