ראובן פאהן נולד בכפר סטארוניה, ליד סולוטבינה, בגליציה המזרחית (כיום באוקראינה) בי״ח באדר א׳ תרל״ח, 21 בפברואר 1878. לאחר נישואיו ב-1897 עבר למקום מגורי אשתו בהאליץ׳ וחי בה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. כאן עסק במסחר והגיע לאמידות. נתקרב לקראים, בני העיר ומאז זיקתו הספרותית-מדעית אליהם. בראשית מלחמת העולם הראשונה הגיע לוינה ועבד בספריית הקהילה היהודית ובמחיצתו של דובער (ברנרד) ווכשטיין ומאז שקע בחקר תקופת ההשכלה העברית וסופריה. ב-1916 גוייס לצבא האוסטרי ועם שחרורו (1918) קבע מושבו בסטאניסלאב. שימש כמזכיר ״המועצה הלאומית ליהודי גליציה״, שהוקמה אז ברפובליקה האוקראינית-המערבית (1918–1919). עם פיזור הרפובליקה על-ידי הפולנים חזר למסחר ומ-1927 היה מזכיר הקהילה היהודית בסטאניסלאב. כל השנים היה פעיל בתנועה הציונית והמזרחי וביקר בארץ ב-1925 לשם רכישת קרקע למעמד הבינוני. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכניסת רוסיה לחבל הזה (1939) נגרר לרוסיה בשל פעילותו הציונית ולאחר משפט נגדו נעלמו עקבותיו (על פי עדות גרשם באדר חי פאהן בסטאַניסלאַב עד 1944 והוסגר לגרמנים על-ידי האוקראינים). ראובן פאהן החל להשתתף בעתונות העברית מגיל צעיר, בעיקר בזו שיצאה לאור בגליציה (״המגיד״ ואחר-כך ב״המצפה״). לאחר מלחמת העולם הראשונה היה בין המשתתפים הקבועים בהעולם, בדרך, וכן דבר ועוד. סוגי כתיבתו היו ענייני יום-יום, שירים, סיפורים ובמיוחד מחיי הקראים ודברי מחקר בתחום ספרות ההשכלה העברית והקראות. בימים שבין שתי מלחמות העולם הוחל בכינוס כתביו. פאהן כתב גם ביידיש וגרמנית.
[מקורות: קרסל, לקסיקון אופק לספרות ילדים, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראַטור, Yiddish Leksikon, YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe, Wikipedia ]

יצירות ראובן פאהן בפרויקט בן-יהודה