בתיה פיחוטקה (ברברה גורסקה) נולדה בווארשה, פולין, ב-1936. ברחה מהגטו עם אחותה הבוגרת אסתר. הן נדדו ביערות ובשדות, כשעל כל צעד ושעל אורב להן המוות. ממש לפני הרגע בו הן היו אמורות להיות מועברות לטרבלינקה, הן ניצלו על ידי אם מנזר בשם בֵּאָטָה ברוניסלבה הרינייביץ' שנתנה להן מקלט אימהי ואוהב, תוך סיכון חייה. אם המנזר הוכרה לימים כ"חסידת אומות העולם". בתיה עלתה לארץ במסגרת עליית הנוער ב-1946, התחנכה במסגרת כפר נוער, עבדה כגננת, מזכירה בכירה ועיתונאית. חיבורה הראשון על חוויות היתמות פורסם ב"הארץ" עוד בימי שהותה בכפר הנוער.
[מקורות: גרנות]

• כנגד כל הסיכויים (תל אביב : עקד, תשנ"ו 1995) <בחתימת ברברה גורסקה>
• שוקו אחרון של ילדות (תל אביב : עקד, תשס"ד 2004)
• ריח האקליפטוס וטעם התפוז (ירושלים : כרמל, תש"ע 2010) <עריכה -דליה טסלר>