יוסף
באו נולד בב' בתמוז תר"ף, 18 ביוני 1920 בקראקוב, פולין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נאלץ להפסיק את לימודיו ושהה עם משפחתו בגטו קראקוב, עד שנשלח למחנה פלאשוב, שם פגש את רבקה טננבאום ונשא אותה לאישה, בניגוד לאיסור מפורש של הגרמנים. חתונה זו הונצחה בסרטו של סטיבן ספילברג רשימת שינדלר כאשר את דמותו של באו גילם רמי הויברגר. בהמשך הוגלה למחנות אחרים, ובהם ברונליץ, מורביה, שהוא המחנה של אוסקר שינדלר, ושם נשאר עד השחרור (מאי 1945).
חייו ניצלו בזכות היותו אמן. הוא עבד במחנות כשרטט וכצייר שלטים בכתב גותי. היה חבר בארגון המאבק היהודי וזייף מסמכים ותעודות זהות, ובזכותו הצליחו רבים לברוח ולהינצל. על כך נודע מפי הניצולים עצמם, שכן באו בצניעותו מעולם לא הזכיר זאת. כישרונו בא לידי ביטוי גם בהמשך חייו בישראל, כאשר זייף במצוות המוסד את התעודות ששימשו את אלי כהן בשליחותו החשאית.
את ספרו הראשון, העולם ואני, כתב ואייר במחנה ריכוז. זהו ספר בגודל כף יד, ובו מאה ועשרה שירים ואחד-עשר איורים. השירים אינם מתייחסים למוראות המלחמה.
בתום המלחמה חזר לקראקוב, סיים את לימודיו באקדמיה לאמנויות בעיר ועבד עבור שלושה עיתונים פולניים כגרפיקאי, כמעצב וכקריקטוריסט. ב-1950 עלה עם אשתו ובתו לישראל וכאן נולדה בתם השנייה. עבד כגרפיקאי במכון ברנדוויין בחיפה, וב-1956 פתח סטודיו עצמאי בתל אביב, שבו צייר אנימציה וכותרות לסרטים ישראליים רבים בשנות השישים והשבעים (בהם: קזבלן, שמונה בעקבות אחד, סאלח שבתי, עמוד האש ואחרים). היה חלוץ האנימציה בישראל וזכה בעיתונות לכינוי "וולט דיסני הישראלי".
היה חבר באגודת הציירים והפסלים בישראל, באגודת הסופרים, בהתאחדות הסופרים כותבי פולנית ובאיגוד הבמאים והתסריטאים בישראל. עבודותיו הוצגו בעשרות תערוכות, גם בארצות הברית ובקנדה. בסטודיו שלו, ברחוב ברדיצ'בסקי בתל אביב, נמצא מוזיאון של עבודותיו וחדר קולנוע קטן שבו מוצגים סרטיו. את ספריו אייר בעצמו והוציאם לאור בהוצאה עצמית בשם "המנענע".
מספריו: צילו של עובר אורח, שירים ומכתמים בהוצאה עצמית, בפולנית (1949); ד"ש קר, ספרו הראשון שכתב בארץ בעברית, סיפורים, שירים ואיורים (המנורה, 1971); משולש עגול, סיפורים, שירים ואיורים, בעברית, עם תיאורים פיוטיים של תל אביב ושל ארץ ישראל (1976); שנות תרצ"ח, תיאור חייו בגטו ובמחנות הריכוז, בעברית (1982), תורגם לפולנית על ידי המחבר (1990) ויצא לאור גם באנגלית, בסינית ובספרדית; ברית מילה, מילון עברי משעשע העוסק בהומור ובהיגיון שבשפה העברית עם 250 איורים
(1987). יוסף באו נפטר בתל-אביב בי"ד בסיון תשס"ב, 25 במאי 2002.
[מקורות:
לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים,
אתר "בית
יוסף באו",
ויקיפדיה]
יוסף
באו נולד בב' בתמוז תר"ף, 18 ביוני 1920 בקראקוב, פולין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נאלץ להפסיק את לימודיו ושהה עם משפחתו בגטו קראקוב, עד שנשלח למחנה פלאשוב, שם פגש את רבקה טננבאום ונשא אותה לאישה, בניגוד לאיסור מפורש של הגרמנים. חתונה זו הונצחה בסרטו של סטיבן ספילברג רשימת שינדלר כאשר את דמותו של באו גילם רמי הויברגר. בהמשך הוגלה למחנות אחרים, ובהם ברונליץ, מורביה, שהוא המחנה של אוסקר שינדלר, ושם נשאר עד השחרור (מאי 1945).
חייו ניצלו בזכות היותו אמן. הוא עבד במחנות כשרטט וכצייר שלטים בכתב גותי. היה חבר בארגון המאבק היהודי וזייף מסמכים ותעודות זהות, ובזכותו הצליחו רבים לברוח ולהינצל. על כך נודע מפי הניצולים עצמם, שכן באו בצניעותו מעולם לא הזכיר זאת. כישרונו בא לידי ביטוי גם בהמשך חייו בישראל, כאשר זייף במצוות המוסד את התעודות ששימשו את אלי כהן בשליחותו החשאית.
את ספרו הראשון, העולם ואני, כתב ואייר במחנה ריכוז. זהו ספר בגודל כף יד, ובו מאה ועשרה שירים ואחד-עשר איורים. השירים אינם מתייחסים למוראות המלחמה.
בתום המלחמה חזר לקראקוב, סיים את לימודיו באקדמיה לאמנויות בעיר ועבד עבור שלושה עיתונים פולניים כגרפיקאי, כמעצב וכקריקטוריסט. ב-1950 עלה עם אשתו ובתו לישראל וכאן נולדה בתם השנייה. עבד כגרפיקאי במכון ברנדוויין בחיפה, וב-1956 פתח סטודיו עצמאי בתל אביב, שבו צייר אנימציה וכותרות לסרטים ישראליים רבים בשנות השישים והשבעים (בהם: קזבלן, שמונה בעקבות אחד, סאלח שבתי, עמוד האש ואחרים). היה חלוץ האנימציה בישראל וזכה בעיתונות לכינוי "וולט דיסני הישראלי".
היה חבר באגודת הציירים והפסלים בישראל, באגודת הסופרים, בהתאחדות הסופרים כותבי פולנית ובאיגוד הבמאים והתסריטאים בישראל. עבודותיו הוצגו בעשרות תערוכות, גם בארצות הברית ובקנדה. בסטודיו שלו, ברחוב ברדיצ'בסקי בתל אביב, נמצא מוזיאון של עבודותיו וחדר קולנוע קטן שבו מוצגים סרטיו. את ספריו אייר בעצמו והוציאם לאור בהוצאה עצמית בשם "המנענע".
מספריו: צילו של עובר אורח, שירים ומכתמים בהוצאה עצמית, בפולנית (1949); ד"ש קר, ספרו הראשון שכתב בארץ בעברית, סיפורים, שירים ואיורים (המנורה, 1971); משולש עגול, סיפורים, שירים ואיורים, בעברית, עם תיאורים פיוטיים של תל אביב ושל ארץ ישראל (1976); שנות תרצ"ח, תיאור חייו בגטו ובמחנות הריכוז, בעברית (1982), תורגם לפולנית על ידי המחבר (1990) ויצא לאור גם באנגלית, בסינית ובספרדית; ברית מילה, מילון עברי משעשע העוסק בהומור ובהיגיון שבשפה העברית עם 250 איורים
(1987). יוסף באו נפטר בתל-אביב בי"ד בסיון תשס"ב, 25 במאי 2002.