שמואל בן דב פרלמן ושרה לבית אוקון נולד בי"ד בטבת תרמ"ז, 10 בינואר 1887 במינסק (כיום בירת בלארוס). קיבל חינוך מסורתי בעיר הולדתו ואחר-כך לימודים כלליים. יצא לחו"ל לשם המשך לימודיו וסיימם בברן, שווייץ ב-1911. בשנים 1912־1913 שימש כמזכיר ההסתדרות לשפה ולתרבות העברית בברלין. ב-1914 עלה ארצה ועם גירושו מהארץ במלחמת העולם הראשונה ניהל בית ספר לפליטי הארץ באלכסנדריה. לאחר המלחמה שב ארצה והיה מעורכי בעיתון "הארץ" בירושלים עד העברתו לתל אביב. יצא לחו"ל והיה מעורכי "העולם" בברלין ואחר כך ייסד יחד עם זאב ז'בוטינסקי את הוצאת הספרים "הספר". הוציא לאור את האטלס העברי המודרני הראשון (לונדון תרפ"ו 1926) ו"כל-בו לתלמיד". בשנים 1926־1932 עסק בהוראה ובניהול בית המדרש למורים בבוסטון בארצות הברית (במקומו של ניסן טורוב). ב-1932 שב ארצה ועסק בעריכה (תחילה בעיתונות: "בוסתנאי", "דואר היום", "הבוקר") ואחר כך בהוצאות ספרים (הסדרה של תרגומים מספרות יהודית-לועזית "לגבולם") ומ-1944 בהוצאת "דביר". פרלמן החל כתיבתו ב"המליץ" לפני הפסקתו ואחר כך ב"הדור", "הצופה", "השילוח" ועוד. כתב בעיקר על ספרות (בין היתר תשובה לביקורת השלילית על "בעיר ההריגה" של ביאליק) ועוד. אולם עיסוקו העיקרי היה תרגום שבו החל ב"המעורר" של י"ח ברנר ועסק בו בעשרות שנותיו האחרונות. תרגומו הראשון היה מחזהו של אוסקר ויילד "שלומית" (עם אברהם רובינזון. שניהם חתומים בכינוי: "א. שפר", ראשי התיבות של שמות שניהם). על תרגום זה שנדפס ע"י ברנר ב"המעורר", כתב ברנר: "תרגומה של 'שלומית' עולה על כל שבח ותהילה. ספרותנו מתעשרת כמעט ביצירה מקורית". פעלו העיקרי הוא תרגומו ליצירות הפרוזה של היינריך היינה. כמו כן תרגם את "ימי הביניים והעת החדשה" לג'.ה. רובינסון, "מדינת היהודים" מאת בנימין זאב הרצל, "סוקרטס" לא. סטרינדברג ועוד. ב-1944 זכה שמואל פרלמן בפרס טשרניחובסקי על תרגומו את "כנסת הרומנטיקה: דת ופילוסופיה באשכנז" להיינריך היינה. שמואל פרלמן נפטר בתל-אביב בט"ז בכסלו תשי"ט, 28 בנובמבר 1958. 
[מקורות: קרסל, תדהר, ויקיפדיה]