יצחק פינקל נולד בכ"ב באלול תרנ"ג, 3 בספטמבר 1893 בעיירה נאמינאייץ (מחוז טרוקי) בליטא לאביו, חובב שפת-עבר. קיבל חינוך מסורתי בישיבות וילנה וגרודנה ומילדותו היה אמון על אהבה לעברית: קרא בעיתונים "המליץ", "הצופה" ו"הצפירה" שאביו היה חתום עליהם בשותפות עם אנשים אחרים. לאחר מכן רכש השכלה עברית וכללית: היה קורא בגניבה את כתביהם של מאפו, סמולנסקין, לילינבלום ואחרים. ב-1913, סמוך למלחמת העולם הראשונה היגר פינקל לארצות הברית. שם, ב-1919 סיים את לימודיו בתורת הנדסת בניין. כעבור שנים מספר פנה לעסקי מסחר, אך המשיך גם בלימודי בית המדרש, הספרות העברית החדשה וציונות. הוא הצטרף לאגודה העברית "אחיעבר", שקיימה אסיפות עבריות והפיצה את הספרות העברית. יצחק פינקל נתן ידו לעסקנות עברית וציונית, עשה הרבה למען בנין הארץ ועקב אחרי כל מה שהתרחש בה. ביקוריו התכופים בישראל שהיה קשור אליה בכל נימי נפשו, היו לו מקור עונג והשראה. עם יסודו של הירחון "בצרון", התקרב פינקל למייסדו ועורכו הראשון, החוקר והסופר פרופ' חיים טשרנוביץ (רב צעיר) וסייע לו בהוצאת כתביו. רב צעיר ראה בפינקל לא רק ידיד יקר ואדם נדיב-לב, מוקיר חכמים ואנשי רוח, אלא גילה בו גם כשרון כסופר. הוא עודדו לכתוב מאמרים על בעיות שהיו קרובות ביותר ללבו של פינקל, מהם דברי פולמוס וביקורת נגד כיוונים והלכי-רוח אנטי-ציוניים, ממעטי דמות ערכי ישראל ומקפחי החינוך העברי. את המאמר הראשון פירסם ב"בצרון" בשנת 1944. הוא המשיך לפרסם מפרי עטו מזמן לזמן. בשנותיו האחרונות החל לכתוב שירה ושיריו פורסמו ב"בצרון", "מאזניים" ו"גזית" וכונסו בכרך "מנגינה מוריקה" שיצאה לאור ב-1967 ותורגמה לאנגלית ב-1972. בתשמ"א (1981) כינס חלק ממאמריו שפורסמו בעיקר ב"בצרון" בקובץ "עם דורי". יצחק פינקל נפטר בניו יורק בי"ח באייר תשמ"ו, 27 במאי 1986.
[תודה לאלינור ידין ופרופ' שמואל (סטפן) כץ]

• מנגינה מוריקה : שירים (תל אביב ; ניו יורק : חוג ידידים ליד עקד, תשכ"ז 1967) <ציורים ועיצוב אותיות - אמציה כ"ץ> <תורגם לאנגלית>
• Verdant melody / translated by Robert Friend ; illustrations by Amatzia Katz (New York : Vantage Press, 1972)
• עם דורי : ניו יורק וירושלים, ציונות, גלות וארץ, דמויות, פגישות שיירי שיר, על מנגינה מוריקה (חיפה : פינת הספר, תשמ"א 1981)

• משוררה של יהדות אמריקה : קובץ לזכרו של א. א. ליסיצקי ז״ל (תל אביב : מחברות לספרות, 1966) <בשיתוף ראובן אבינועם>