נפתלי
מנדל שור, אחיו של יהושע העשל שור, נולד בברודי, גליציה (כיום
באוקראינה) בשנת 1807.
היה סוחר אולם לא הצליח. מברודי עבר לבובה. היות והיה בעל כשרונות וטעם
ספרותי, התמסר לספרות. היה בעל השכלה כללית גבוהה, ידע שפות והיה בקי
בספרויות אירופיות. את פעולתו הספרותית התחיל בכתבות בעתונות היהודית בשפה
הגרמנית: Israelitische Annalen בעריכת יצחק
מרדכי יוסט, Orient בעריכת יוליוס פירסט;
Allgemeine Zeitung des Judenthums, בעריכתו של הרב הד"ר לודביג פיליפסון. בשנת 1844 הוציא לאור את כתב-העת
"ירושלם". בשנת 1858 את ה"ציר" ולו מוסף ספרותי בשם "אמרי נועם"
ובשנת 1861 את כתב-העת "העת". לאמתו של הדבר, היה שור מחלוצי העיתונות העברית בגליציה והנובלה.
בשנת 1855 הוציא לאור, בהשתדלות אלמנתו של שמשון בלוך,
מרת סריל, את החלק השלישי של "שבילי עולם" שלא הושלם ע"י בלוך בשם "זהב
שב"ה" בצירוף שירו לכבודו של בלוך והקדמה. שור הוציא אסופת סיפוריו בשם "הר המור"
בשלושה חלקים: א. "דניאל ן' נברה"; ב.
"חמילניצקי"; ג. "זרובבל" (לבוב, 1855־1876). תירגם
Brahmanische Weisheit משלי ברכמן (מחכמת
ההודים) בשם "משאת נפש" (לבוב, 1867) וההדיר "בחינת עולם"
של ידעיה בן אברהם בדרשי בצירוף פירושו
(לבוב, 1855 ו-1871), כמו כן השתתף בעיתונות ובכתבי עת בענינים שונים (לרוב
בחתימתו: י. ל. ר., סופי אותיות של שמו). נפתלי מנדל שור נפטר עני וחסר כל
בעיר הולדתו, ברודי, בי"ח בכסלו תרמ"ד, 17 בדצמבר 1883. השאיר
בכתובים בערך 20 חיבורים, ובינהם ספר מדעי "חוסן שפת עבר על שרשי לשון
הקודש", פירוש על ישעיה ואיוב, ותרגום לעברית של "ריינקה שועל" של גתה.
[מקורות: קרסל, נ"מ גלבר "תולדות יהודי ברודי" (תשט"ו 1955), עמ' 218־219; Encyclopaedia Judaica (1972),
Jewish encyclopedia,Österreichisches Biographisches Lexikon] [צילום: אוסף שבדרון, הספריה הלאומית בירושלים]
נפתלי
מנדל שור, אחיו של 