שמואל קלמן מירסקי נולד בדובוסאר, בסרביה, בה' באדר תרנ"ט, 15 בפברואר 1899 להוריו משה-צבי ואסתר-שפרינצה. כבן חמש היה כשהוריו עלו עם ילדיהם ארצה. נתחנך במוסדות תורה בירושלים. בן שש-עשרה הוסמך לרבנות (1915). בשנת תרע”ח כאשר הצבא הבריטי עמד בשערי ירושלים הוגלה על ידי התורכים לדמשק. אחרי כיבושה של דמשק חזר לירושלים.  סיים לימודיו בבית המדרש למורים של "המזרחי" ובבית הספר למשפטים של ממשלת המנדט (1924). לימד בבית הספר תחכמוני בירושלים.  היה מראשוני חבריה של “חברת המשפט העברי”. נשא לאשה את שולמית בת ר’ יוחנן דוד סלומון (תר”פ). ב-1926 (תרפ”ז) בא לארצות הברית. סמוך לבואו הצטרף לחבר המורים של ישיבת רבי יצחק אלחנן. לימד תלמוד בבית המדרש למורים של הישיבה. כאשר נוסד ישיבה קולג’ שימש בו תחילת מרצה ולאחר מכן פרופסור. עם ייסוד בית הספר למוסמכים על שם רבל נתמנה פרופיסור לספרות רבנית. באותו זמן למד באוניברסיטת ניו-יורק. שם קיבל את התואר האקדמי הראשון. באוניברסיטת קולומביה זכה בתואר השני ובשנת 1954 הוכתר על ידה בתואר דוקטור. בשבתות הגיד שיעור בתלמוד בבית הכנסת “ישראל הצעיר” בבורו פארק ברוקלין. בשנת תרצ”ח הנהיג שם את “הדף היומי”. כעבור כמה שנים, כאשר משתתפי שיעורו חגגו את הסיום הראשון של הש”ס מסרו לו ראשי בית הכנסת כתב-רבנות וביקשוהו לשמש להם רב. הוא שרת את הקהילה הזאת למעלה מארבעים שנה עד מותו. שנים רבות שימש גם כיושב ראש ועד החינוך של בית הספר לבנות “שולמית”. ייסד (תש”ד) וערך את "תלפיות", רבעון לענייני הלכה, אגדה ומוסר היהדות. כתב העת הוצא על ידי המוסד בו הורה, אשר הרחיב אז את תחומיו ומאז 1945 היה נודע כישיבה-אוניברסיטה. בשנת תשי”ב ייסד בניו-יורק ובירושלים את המכון “סורא”, שמתפקידו היה לקשור קשרי מדע ומחקר בין אמריקה וישראל. ערך את "סורא", ספר השנה של המכון, ממנו הופיעו ארבעה כרכים (תשי”ד–תשכ”ד). בשנת תשט”ז ייסד בישיבה-אוניברסיטה את “מכון ישראל” בסיועה של המחלקה לתרבות וחינוך תורניים בגולה של הסוכנות היהודית. היה מראשי ההסתדרות העברית באמריקה, נשיא האקדמיה העברית שליד ההסתדרות העברית ועורך "פרקים", בטאון האקדמיה (יצאו 4 קבצים, תשט”ז–תשכ”ו). כן היה ממארגני הכינוס הראשון של הברית העברית העולמית שהתקיים בשנת תשי”ב בירושלים. היה עושה נפשות לציונות הדתית בכתב ובעל פה. בצעירותו היה חבר ב”המזרחי הצעיר” בירושלים. לאחר בואו לאמריקה היה פעיל במזרחי ובהפועל המזרחי. היה חבר הוועד האדמינסטראטיבי ויושב ראש הוועדה להוצאת ספרים של המזרחי. היה ממיסדי ירחון הפועל המזרחי “The Horizon” וערך אותו בשנים תרצ”ח–תרצ”ט. השתתף בקונגרס הציוני הכ”א שהתקיים בג’נבה כציר מטעם המזרחי-הפועל המזרחי בקנדה. השתתף בבטאוני התנועה וגם בחוברות מיוחדות שהוצאו על ידה, תרם מאמר לחוברת בשפת יידיש על הרב שמואל מוהליבר, שפורסמה בתרצ”ח, וכתב חוברת באנגלית בת כ-80 עמודים על ירושלים כמרכז דתי. (שתי החוברות האלה פורסמו על ידי הסתדרות המזרחי בארה”ב). מלבד עשייתו למען הציונות הדתית במסגרות השונות של התנועה קידם ערכים דתיים לאומיים – בתוכם תחיית המשפט העברי שהיתה קרובה מאוד ללבו – בפעילותו העניפה ורבת-הפנים בתור רב ומורה, ועסקן ציבורי. דעותיו הדתיות-לאומיות באו על ביטויין גם בספריו ומחקריו בתחומים שונים. היה סופר וחוקר פורה מאוד. חיבר כמה וכמה ספרים והשתתף בעתונים, כתבי עת וקבצים שונים. מלבד הפירסומים למעלה שנערכו על ידו, ערך את “מוסדות התורה באירופה בבנינם ובחורבנם” (ניו יורק, תשט”ו. הוא תרם לקובץ מאמר בן למעלה משמונים עמודים על ישיבת וולוז’ין) ו”אישיים ודמויות בחכמת ישראל באירופה המזרחית לפני שקיעתה” (שם, תשי”ט). ההדיר מכתב-יד כתבי ראשונים: חיבור התשובה לרבנו מנחם ב”ר שלמה המאירי (עם הרב אברהם סופר, תשי”א); פירוש ר’ יהודה ב”ר בנימין ענו על הרי”ף מסכת פסחים (תשט”ו) ועל הרי”ף מסכת יומא (בספר היובל לי. אלפנביין, תשכ”ג); פירוש ר’ יהונתן הכהן מלוניל על המשנה והרי”ף מסכתות מגילה ומועד קטן (תשט”ז); ושאילתות דרב אחאי עם שני פירושים קדמונים מכ”י עם חילופי גירסאות וביאורים והערות (חמישה כרכים, תשכ”ב – תשל”ז). בכרך האחרון שיצא אחרי מותו, דברי הקדמה מאת בנו הרב ד”ר דוד מירסקי. הוא ביקש גם להוציא מהדורה חדשה של שבלי הלקט לרבנו צדקיה ב”ר אברהם הרופא. הוא הספיק לפרסם רק חלק אחד (תשכ”ו) בו מבוא מקיף ושתי הערוגות הראשונות (ענין תפילה וענין שבת). בספר שיצא לזכרו (תשל”א) נתפרסמה הערוגה השלישית (סדר ברכות). כן פירסם בין היתר: בין שקיעה לזריחה – השתלשלות הסנהדרין לישיבה בירידתה לבבל ותולדות אישי מעבר בדרך שובה למקומה (תשי”א. הספר זכה בפרס “קרן למד”); ארץ וימים – אישים, דמויות ומקומות (תשי”ג), והרצאות על ההווי במדינת ישראל (תשכ”ב). תרס כמה ערכים על אישים לאנציקלופדיה בריטניקה, בתוכם על הראי”ה קוק, עליו כתב גם ב-Universal Jewish encyclopedia. מירסקי נשא הרצאות בכינוסים לתורה שבעל פה מטעם מוסד הרב קוק. זכה בפרס הרב קוק של עיריית תל אביב. בשנת תשכ”ד הוזמן על ידי הנשיא  שז"ר להיות אורחו. ספר יובל לכבודו, בעריכת ד”ר שמעון ברנשטיין וד”ר גרשון א. חורגין, הופיע בניו-יורק בשנת תשי”ח. ספר זכרון, בעריכת גרשון אפפעל, פורסם שם בתשל”א. פרופ' שמואל קלמן מירסקי נפטר בניו יורק בכ"ו באלול תשכ"ז, 1 באוקטובר 1967 והובא לקבורה בבית שמש.
[נכתב בידי טוביה פרשל עבור 'האנציקלופדיה של הציונות הדתית']
[מקורות: ש"ק מירסקי 'מגילת חיי', קרסל, ויקיפדיה]