מרדכי
גלזר נולד בחיפה בי״א באדר א' תשי״א, 17 בפברואר 1951 להוריו אליהו גלזר (מלודז', פולין)
ולצילה-צשיה לבית גולדברום (מקטוביץ, פולין), ניצולי שואה שעלו ארצה ב-1950. בבית דיברו
יידיש ופולנית, וזכר השואה הורגש בו כל השנים. למד בתיכון עירוני ה'. שירים ראשונים
כתב ופירסם בעיתון בית הספר התיכון. ב-1969 התגייס לצה״ל, שירת בחיל השריון והשתתף
במלחמת יום הכיפורים בקרבות סיני. כאיש מילואים שימש מרצה במפקדת קצין חינוך ראשי.
למד ספרות עברית ומקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, ב-1976 סיים את התואר הראשון והוסמך
כמורה. בשנים 1974־2007 שימש כמנהל בית הסופר בתל אביב והיה אמרכל אגודת הסופרים העברים.
שיריו בעלי רוחב אפי ונוטים לעסוק בשאלות ישראליות קיומיות
לצד נושאים אישיים. הוא משלב דימויים מעולם המקרא ומתקופת השואה עם מציאות ישראלית
עכשווית, ובכך הוא ממחיש את הקשר הבל-יינתק בין ההיסטוריה לבין ההווה בתודעה היהודית.
שיריו פורסמו במוספי הספרות של עיתונים יומיים, בכתבי עת ובאנתולוגיות לשירה ותורגמו
לשפות אירופיות ולערבית. החל מ-1980 מנחה סדנאות שירה לילדים ולנוער,
ביוזמה שהחלה המשוררת בת-שבע שריף. עד כה
פורסמו קבצי שירה וסיפורת של תלמידים, חלקם במסגרת כתב העת ביכורי שירה, מבית שאן (1985), בית שמש (1989), אשדוד (2000), שדרות (2004) ועוד. מרדכי גלזר מתגורר בתל-אביב.
עודכן לאחרונה: 17 בספטמבר 2020 |