זאב דומניץ נולד בכ"ז בכסלו תרס"ג, 27 בדצמבר 1902 בעיירה סְטַארוֹבִיץ ברוסיה הלבנה (בלארוס). למד בצעירותו ב"חדר מתוקן" ובישיבת סלוֹבוֹדקה, שנדדה במלחמת העולם הראשונה לדרום רוסיה. בגיל 18 נמלט מאיזור הפרעות, ולאחר נדודים ותלאות הגיע לוילנה, בּהּ סיים את הסמינר למורים של "תרבות". ב-1926 עלה ארצה ולמד בפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית בירושלים. בתום לימודיו נשלח על-ידי הסוכנות היהודית לבולגריה, שם לימד בבתי-ספר עבריים וניהל את פעולות התרבות של תנועות-הנוער הציוניות. ב-1934 חזר לארץ ולימד בבתי ספר ברמת-גן, בן-שמן ותל-אביב, עד צאתו לגימלאות. בשנותיו האחרונות עסק גם בפיסול. כתיבתו של זאב דומניץ הקיפה את רוב הז'אנרים בספרות-הילדים: משיר וסיפור עד משל ואגדה. סגנונו היה פשוט ונעים, עם נעימה דידאקטית המסתתרת בין השורות. סיפוריו ושיריו נדפסו בשבועוני הילדים וכונסו בספרים. זאב דומניץ נפטר בתל אביב בכ"ט בסיון תשל"ו, 27 ביוני 1976.
[מקורות: לקסיקון אופק לספרות ילדים, ויקיפדיה]

• בשבי אצל בדוים (תל אביב : הוצאת יזרעאל, תש"ה 1944) <הציורים – א. פְּרִיוֶר>
• פלגת הפרטיזנים (תל אביב : הוצאת יזרעאל, תשי"א 1951)
• טבילת אש : ספורים מחיי הארץ (תל אביב : הוצאת יזרעאל, תשט"ז 1956) <הציורים – שאול גרין>
• צרור : ספורים, משלים, שאלות וחידות, מעט צחוק (תל אביב : הוצאת יוסף שמעוני, תשט"ז 1957)
• ארנב השובב (תל אביב : מסדה, תשכ"ב 1962) <הציורים – לאורי מוריס>
• שפיריות : קבץ ספורים ושירים לילדים )תל אביב : יזרעאל, תשכ"ו 1965) <ציורים – בינה גבירץ>
• חלום התאומים : ספור לילדים (תל-אביב : אורה, תשכ"ח)
• צעצועי דורון : ועוד ספורים (תל אביב : הוצאת יזרעאל, תשל"ג) <איורים - פרץ וינריך>
• זה קרה לשפנפן (תל אביב : הוצאת יזרעאל, תשל"ה) <איורים – בינה גבירץ>