אריאל יהודה בן-ציון לוי נולד בירושלים בסיון תרמ"א, יוני 1881. התחנך בישיבות ובתלמוד-תורה של הספרדים בירושלים ולמד בגיל צעיר לימודי-חול ולשונות. ב-1902 יצא לקרוביו באלג'יר ומשם לגרמניה. למד באוניברסיטאות היידלברג, גיסן, ברלין, פרנקפורט וסיים לימודיו בברן שבשוייץ בקבלת תואר דוקטור. חזר ארצה ב-1910 והיה פעיל בענייני חינוך בתחום העדה הספרדית בירושלים ואף היה ממארגני הכינוס הראשון של ההתאחדות העולמית של היהודים הספרדים (וינה, 1913). כיהן, לפני מלחמת העולם הראשונה, כשנה ברבנות בביטוליאה (סרביה הישנה). עם הקמת קרן היסוד (1920) עשה בשליחותה בכל רחבי תבל וביחוד ביהדות הספרדית שבפזורות. בן-ציון נפטר בפאריס בי' בחשון תרצ"ג, 9 בנובמבר 1932, ועצמותיו הועלו לירושלים. התחיל לפרסם בגיל צעיר סיפורים, שירים ומאמרים. עם לימודיו התמסר לחקר המיסטיקה בכלל ותורת הסוד היהודית בפרט ובמיוחד הירושלמית. השתתף בעתונות העברית הירושלמית ובזו שבחוץ לארץ ("היהודי", "החרות", "האור", "הצפירה", "העולם", "מאזנים" ועוד) ופירסם את הספרים: "הלולא, או, חופת המוות" (סיפור שירי. תרפ"ח), "שר שלום שרעבי" (תר"ץ). רוב חיבוריו העבריים נותרו בכתובים. פירסם מחקרים וספרים גם בגרמנית ובאנגלית.
[מקורות: קרסל, תדהר, ויקיפדיה]