לאה אופיר (זוֹלוֹטָרֵבסקי) נולדה בלידוינקה, פודוליה (אוקראינה) בכ' בניסן תרס"ד, 5 באפריל 1904. בהיותה בת שש עברה עם הוריה למושבה "מסילה חדשה" ליד איסטנבול, שאביה , ר' שמואל שפירא, היה בין מייסדיה, וכן רבהּ. נתחנכה במושבה ואחר כך בבית הספר היהודי באיסטנבול. ב-1918 עלתה ארצה ולמדה בבית המדרש למורות וגננות על-שם לוינסקי. עם תום לימודיה (1922) חזרה לאיסטנבול ולימדה עברית בבתי הספר שם. נישאה למשה זולוטרבסקי (אופיר) ולמדה באוניברסיטת איסטנבול ספרות עמי המזרח. ב-1934 עלתה עם משפחתה ארצה. ראשית פירסומה היה בטורקית וצרפתית בעיתוני איסטנבול. לאחר מכן, ובמיוחד לאחר עלייתה ארצה, השתתפה ב"העולם", "דבר", "הבוקר", "הארץ", "מאזנים", "רשומות", "עתידות" ועוד במאמרים על הספרות הטורקית, יהודי טורקיה, פולקלור ועוד.  לאה אופיר נפטרה בתל-אביב בכ"ג בשבט תשי"ד, 27 בינואר 1954.
[מקורות: תדהר, קרסל]