יהודה דוד אייזנשטיין נולד במזריטש, פולין בכ"א בחשון תרט"ו, 12 בנובמבר 1854. התחנך אצל סבו (אביו הגיע לארצות הברית ב-1863) ואחר כך למד בעצמו לימודי קודש וחול. היגר לארצות הברית ב-1872 ועסק במסחר בניו-יורק. בשנים 1891־1897 היה בין מייסדי המושבה החקלאית היהודית "מצפה" בניו-ג'רסי (האחרונה במושבות החקלאיות היהודיות שהוקמו בארצות הברית עם גלי ההגירה היהודית בראשית שנות השמונים), שנתפזרה לאחר-מכן. היה מעסקני הקהילה היהודית של יוצאי רוסיה ופולין בניו יורק וממארגני מפעלי הצדקה והחסד שלה (סייע בהרבה להעלאתו לאמריקה של "רב-הכולל" ר' יעקב יוסף) וכן היה מראשי "כולל אמריקה", שהעביר כספים לארץ-ישראל לתמיכת הישוב הישן. היה ממייסדי "שוחרי שפת עבר" בניו יורק (1880), האגודה שהיוותה מרכז עברי בימי ההגירה הגדולה מאירופה המזרחית. ערך כמה מסעות באירופה ובארץ ישראל. ב-1891 נטש כל עסקיו והתמסר אך ורק לעבודתו הספרותית.  ראשית פעילותו הספרותית היתה ב"הצפירה" (1878), בה פתח בסדרת מכתבים מאמריקה והמשיך לאחר מכן ב"הצפירה", "המליץ", "האסיף" ועוד. הוא גם השתתף בעתונות העברית באמריקה ("המאסף בארץ החדשה", "הפסגה", "העברי", "אוצר החכמה והמדע", "המודיע לחדשים", "סניגור", "הלאום", "ילקוט מערבי", "בית ועד לחכמים" ו"הדואר") וב"לוח ארץ ישראל" בעריכת א"מ לונץ. בכל אלה פירסם מחקרים, דברי פולמוס בענייני דיומא. אף השתתף בעתונות האנגלו-יהודית והיידית בארצות-הברית וכתב מאות ערכים באנציקלופדיה האנגלית-יהודית (הישנה). למעלה מחמשים שנה עסק בהוצאת "אוצרות" לכל סעיפי תרבות-ישראל וספרותו. הראשון היה "אוצר ישראל", האנציקלופדיה העברית הראשונה לכל סעיפי מדעי-היהדות (עשרה כרכים, ניו יורק, תרס"ז-תרע"ג), שבה השתתפו חכמים יהודים מאירופה ואמריקה. לאחר מכן הוציא לאור את "אוצר המדרשים", אסופה של מאתיים מדרשים קטנים ואגדות בצירוף מבואות קצרים (ניו יורק, תרע"ה), "אוצר דינים ומנהגים", בצירוף בירורים במקורות המנהגים (1917), "אוצר דרשות", ילקוט דרשות מגדולי הדרשנים בכל הדורות, מסודר לפי המועדים והעניינים, בצירוף מפתחות מפורטים (1919), "אוצר דרושים נבחרים", ילקוט אגדות לתנ"ך מלוקט מכל רחבי הספרות התלמודית (1918), "אוצר פירושים וציורים להגדה של פסח", נוסח ההגדה לפסח, בצירוף ציורים מיוחדים למהדורה זו וילקוט פירושים מגדולי המפרשים של ההגדה וכן ליקוטי דינים ומנהגים, שיר השירים עם מבוא מקיף וציורים (1920), "אוצר מאמרי חז"ל", מעין קונקורדנציה למאמרים, פתגמים וביטויים בהלכה ואגדה מהתלמודים, המדרשים והזוהר (1922), "אוצר מסעות", קובץ תיאורי מסע של תיירים יהודים בעברית, שסיירו במשך דורות בארץ-ישראל, סוריה, מצרים וארצות אחרות, רשימות עולי רגל לקברי אבות וקדושים, בצירוף מפות, ציורים, הערות, מפתחות והקדמה (1926), "אוצר מאמרי תנ"ך", ילקוט מאמרים, ביטויים ופתגמים בתנ"ך (1925), "אוצר ויכוחים", אסופה של עשרים וארבעה ויכוחים, טענות ותשובות בענייני היהודים ותורתם (1928), "אוצר זכרונותי", אוטוביוגרפיה, שהיא למעשה כרוניקה של חיי ישראל באמריקה מעת הגיעו לארצות-הברית, ביגרפיות של חכמים, סורים, עסקנים שביהדות אמריקה, בצירוף אוסך מאמריו על יהדות אמריקה, שפירסם במשך שנים בעתונות העברית, ביבליוגרפיה ממאמריו וחיבוריו (1929), "אוצר מוסר ומדות", ילקוט בענייני הנהגה מוסרית מתוך הספרות העברית במשך כל הדורות (1941). כל ה"אוצרות" יצאו לאור בהידור  רב, בתבנית גדולה, בצירוף ציורים ועיטורים. הניח בעזבונו כמה וכמה "אוצרות" שלא הספיק להוציאם לאור אף שהגיע לגיל מאה ואחת. אייזנשטיין תירגם לעברית את חוקת ארצות הברית וכן הוציא כמה וכמה חוברות פולמוס בעברית, יידיש ואנגלית. יהודה דוד אייזנשטיין נפטר בניו יורק בז' בסיון תשט"ז, 17 במאי 1956.
[מקורות: קרסל, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, Yiddish Leksikon, ויקיפדיה]